שולחן ערוך הרב אורח חיים תעא
אורח חיים • יורה דעה • חושן משפט
<< | שולחן ערוך הרב • אורח חיים • סימן תעא | >>
סימן זה בטור אורח חיים • שולחן ערוך • לבוש • ערוך השולחן
סעיף א
עריכהכל אדם אף שאינו איסטניס אסור לו לאכול פת, דהיינו מצה עשירה (כמו שיתבאר), מתחילת שעה עשירית בערב פסח עד הלילה, כדי שיאכל מצה בלילה לתיאבון. ובין שהיום ארוך ובין שהיום קצר, לעולם אסור לו לאכול מתחילת רביע יום האחרון עד הלילה. ואפילו להתחיל קודם שעה עשירית אסור, אם יודע שתמשוך סעודתו עד תוך שעה עשירית:
סעיף ב
עריכהאבל מותר לאכול מעט פירות או מעט ירקות, בין חיין בין מבושלין, או מעט תבשיל העשוי מחמשת המינים שנתבשלו במי פירות, להנוהגין היתר במי פירות, או מעט בשר ודגים וגבינה וביצים, וכן שאר כל המינין, שלא אסרו אלא פת בלבד שסועדת את הלב, שנאמר: "ולחם לבב אנוש יסעד" (תהלים קד טו). ומכל מקום לא התירו משאר המינים אלא מעט, אבל לא ימלא כריסו מהן.
וכן יכול לשתות כל המשקין, חוץ מיין, שלא ישתה ממנו מעט מפני שהוא סועד את הלב כמו פת. אבל הרבה יין יכול לשתות, מפני שכשהוא שותה הרבה ממנו הוא גורר תאות המאכל. ומכל מקום לא ישתה הרבה כל כך עד שיהא שבע, כי בודאי הוא מקלקל תאות המאכל:
סעיף ג
עריכהמי שהוא אסטניס, שאף כשהוא אוכל מעט ביום משעה עשירית ואילך לא יוכל לאכול בלילה לתיאבון, אסור לו לאכול אפילו מעט משאר כל המינים:
סעיף ד
עריכהקודם שעה עשירית מותר לאכול פת על דרך שנתבאר בסימן רמ"ט. ומה היא הפת שיאכל? שהרי חמץ אינו יכול לאכול משעה חמישית ואילך, ומצה אינו יכול לאכול כל היום מעמוד השחר ואילך, שאמרו חכמים: כל האוכל מצה בערב פסח, כאילו בועל ארוסתו בבית חמיו קודם שיכניסנה לחופה לברך עליה שבע ברכות, ומכין אותו מכת מרדות. הא אינו יכול לאכול אלא מצה עשירה, דהיינו שעירב בה מי פירות, שלא אסרו חכמים לאכול בערב פסח אלא מצה שאדם יכול לצאת בה ידי חובתו בלילה, אבל מצה עשירה אין יוצאין בה כמו שנתבאר בסימן תס"ב, עיין שם כל פרטי דין זה:
סעיף ה
עריכהאינה נקראת מצה עשירה אלא אם כן טעם המי פירות נרגש במצה; אבל אם עירב בה מעט מי פירות ואין טעמן נרגש בה, אינה נקראת מצה עשירה ואסור לאוכלה בערב פסח: