שולחן ערוך הרב אורח חיים מז
אורח חיים • יורה דעה • חושן משפט
<< | שולחן ערוך הרב • אורח חיים • סימן מז | >>
סימן זה בטור אורח חיים • שולחן ערוך • לבוש • ערוך השולחן
סעיף א עריכה
ברכת התורה צריך ליזהר בה מאד שלא חרבה הארץ אלא מפני שלא ברכו בתורה תחלה לפי שלא היתה חשובה בעיניהם כל כך לברך עליה לכך היו מזלזלים בברכתה לכן לא הגינה עליהם תורתם אע"פ שעסקו בה הרבה ולכך יראה כל אדם שתהיה כלי חמדתו של הקב"ה שהיה משתעשע בה בכל יום חשובה בעיניו לברך עליה בשמחה יותר מעל כל הנאות שבעולם שזה מורה שעוסק בה לשמה ויזכה לשלשלת הנמשך לעוסק בה לשמה שהוא לא ימושו מפיך ומפי זרעך וגו' (ישעיהו נט כא) שתעשה שאלתו ובקשתו שמבקש בברכתה ונהיה אנחנו וצאצאינו ויש מדקדקים להוסיף וצאצאי צאצאינו כי כל שהוא ובנו ובן בנו תלמיד חכם שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם וא"צ לכך כי בכלל צאצאינו הם ג"כ בני בנים:
סעיף ב עריכה
צריך לברך בין למקרא לבד בין למשנה לבדה בין לתלמוד לבדו בין למדרש לבדו שהכל תורה היא ונתנה למשה מסיני והמהרהר בדברי תורה א"צ לברך וה"ה שיכול לפסוק דין בלא נתינת טעם לדבריו שזהו ג"כ אינו אלא הרהור והרהור לאו כדיבור הוא כמו ש[י]תבאר בסימן ס"ב:
סעיף ג עריכה
יש מי שאומר שהכותב בדברי תורה אע"פ שאינו קורא צריך לברך והוא שכותב ספרים לעצמו דרך לימודו ומבין מה שהוא כותב אבל סופר המעתיק ואינו מבקש להבין א"צ לברך וכן אם כותב איזה פסוק באגרת הרשות לדבר צחות אינו צריך לברך כיון שאינו מתכוין ללימוד ולענין מעשה אין לסמוך על דבריו לברך על כתיבה לבדה בשום ענין שהרי אינו רק מהרהר בדברי תורה אלא ראוי לכל כותב בדברי תורה שיוציא מפיו קצת תיבות להנצל מברכה לבטלה אם אינו אומר פסוקי ברכת כהנים או שאר דבר מן התורה אחר הברכה כמו שנוהגין:
סעיף ד עריכה
ברכת התורה אשר קדשנו במצותיו וצונו על דברי תורה ונוסח מדינות אלו לעסוק בדברי תורה והערב נא וכו' ואשר בחר בנו כו' וגר יכול לברך ג"כ אשר בחר בנו:
סעיף ה עריכה
יש אומרים שצריך לומר והערב בוי"ו שברכה אחת היא עם אשר קדשנו במצותיו וצונו כו' שהוא מטבע ארוך פותחת בברוך וחותמת בברוך אתה ה' המלמד כו' שאם היה מטבע קצר והערב היא ברכה בפני עצמה היה לה לפתוח בברוך ואף על פי שהיא ברכה הסמוכה לחברתה אין זה מועיל כלום במקום שהברכה שלפניה היא מטבע קצר שהרי ברכת ההבדלה פותחת בברוך אף על פי שהיא סמוכה לברכת הנר והבשמים הואיל והן קצרות.
ויש אומרים שהערב היא ברכה בפני עצמה ואינה דומה לברכת ההבדלה לפי שברכת הבדלה אינה סמוכה לעולם לברכת הנר והבשמים שאם רוצה מברך על הנר ובשמים בפני עצמם ואחר כך מבדיל על הכוס בלא נר ובשמים ומטעם זה פותחת ברכת אשר בחר בנו בברוך לפי שבקריאת התורה בצבור מברך אותה בפני עצמה וכן נהגו לומר הערב בלא וא"ו אבל יותר טוב לומר בוא"ו לפי שאף אם היא ברכה בפני עצמה ואומרה בתוספת וא"ו אין בכך כלום אבל אם היא ברכה אחת ואומרה בלא וא"ו ה"ז מפסיק באמצע ברכה וכן על פי הסוד היא ברכה בפני עצמה ויש לענות אמן בינתים ואעפ"כ יש לומר והערב בוא"ו: