פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים תרצ יג

שולחן ערוך

היה כותבה, מבשקורא פסוק במגילה שהוא מעתיק ממנה וכותבה: מגאם כיוון ליבו לצאת ידי חובה, יצא. והוא מדשתהא כתובה כולה לפניו במגילה שהוא מעתיק ממנה. מהוכן אם היה מגיהה, וכן אם היה דורשה, שקורא פסוק במגילה שלימה ודורשו: אם כיוון ליבו לצאת ידי חובה, יצא. ולא יפסיק בה בעניינים אחרים כשדורשה, מושאסור להפסיק בה מזבעניינים אחרים.

מפרשים

מגן אברהם

באר היטב

משנה ברורה

(מב) שקורא פסוק במגילה וכו':    היינו אפילו אם באופן זה היתה קריאת כל המגילה כשרה הואיל שכיון לצאת בזה י"ח ואם לא כיון לצאת אפילו רק פסוק ראשון אף שמשם ואילך התכוין לצאת לא יצא:


(מג) אם כיון לבו לצאת י"ח:    סתם בזה כהפוסקים דס"ל מצות צריכות כונה לצאת ידי המצוה ועיין לעיל בסימן ס' ס"ד:


(מד) שתהא כתובה כולה:    עיין לעיל בס"ג:


(מה) וכן אם היה מגיה:    ר"ל ובעת הגה קוראה ומכוין לצאת י"ח ודוקא אם קרא בניקוד כראוי אבל אם קרא להגיה ע"פ המסורת ולא בניקוד כראוי אינו יוצא י"ח:


(מו) שאסור להפסיק וכו':    עיין לעיל בס"ה בהג"ה:


(מז) בענינים אחרים:    היינו שלא מענינו של יום:

ביאור הלכה

▲ חזור לראש