פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך

קורא אדם את המגילה בין עומד, אבין יושב. ב*אבל לא יקרא בציבור יושב לכתחילה, מפני כבוד הציבור.

הגה: גואסור לחזן לקרוא את המגילה עד שאומרים לו קרא (מרדכי פרק הקורא).

מפרשים

מגן אברהם

(א) בין יושב:    עיין ריש סי' ח' דמשמע דהברכ' תהי' בעמיד' ועיין סוף סי' קמ"ו מ"ש:


(ב) ואסור לחזן:    היינו במקום שהמנהג שאין החזן קורא לעולם המגילה אבל במדינתינו החזן קורא לעולם המגילה א"צ שיאמרו לו דמעיקרא מינוהו על כך כמ"ש סי' קל"ט ס"ג וכ"מ במרדכי ע"ש:

באר היטב

(א) יושב:    אבל הברכה תהיה מעומד. מ"א.


(ב) שאומרים:    היינו במקום שהמנהג שאין החזן קורא לעולם המגילה אבל במדינתינו החזן קורא לעולם המגילה א"צ שיאמרו לו דמעיקרא מינוהו על כך. מ"א.


משנה ברורה

(א) בין יושב:    מיהו הברכה יברך בעמידה:


(ב) אבל לא יקרא וכו':    ר"ל דאם קורא בצבור צריך לקרוא בעמידה ועיין בה"ל שצידדנו דעמידה ע"י סמיכה שרי לענין מגילה:


(ג) ואסור לחזן וכו':    דלהוציא הצבור הוא ענין כבוד ואין ראוי לאדם לחלוק כבוד לעצמו כ"ז שלא כבדוהו וכ"ז באינו קבוע לכך אבל בש"ץ קבוע שמינוהו לכך א"צ להמתין:

ביאור הלכה

(*) אבל לא יקרא בצבור מיושב לכתחלה וכו':    הנה במטה יהודא מצדד דסמיכה מותר ונראה דבשעת הדחק יש לסמוך ע"ז להקל כי באמת מן הגמרא דקאמר משא"כ בתורה והתם הלא בדיעבד ג"כ יצא כדאיתא במאירי בהדיא (ודלא כב"ח) ואינו אלא לכתחלה וא"כ הכא אפילו לכתחלה שרי וכן מוכח ברש"י ור"ן ודברי הרמב"ם נובעים מדברי המאירי שהוא מנהג שנהגו בו עם קדוש בענין זה וכן בכמה ענינים ע"ש ואף דבודאי אין לזוז מזה אחרי שהוא מנהג של כלל ישראל מ"מ דיינו אם נחמיר בזה בישיבה ממש ולא בסמיכה כנלענ"ד:





▲ חזור לראש