שולחן ערוך אורח חיים תרסה א
שולחן ערוך אורח חיים · תרסה · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
אתרוג בשביעי אסור שהרי הוקצה לכל שבעה ואפילו נפסל אחר שעשה בו מצוה אסור כל שבעת ימים ובשמיני עצרת מותר ובחוצה לארץ שעושים שני ימים טובים של גליות אסור אף בשמיני ומותר בתשיעי ואפילו חל להיות באחד בשבת ויש אוסרים בחל להיות באחד בשבת:
מפרשים
שהרי הוקצו לכל ז'. נראה פשוט שאפי' ביום הראשון קודם שנטלו למיפק ביה יש איסור מוקצ' ול"ד למ"ש ב"י בססי' זה בשם הג"א עבדי' להושענא ולא אגדי' למיפק ביה שרי בהנא' דהזמנה לאו מלתא היא דשם כ"ז שלא עביד המעשה שיש לו לעשות דהיינו האגודה לא אקצי דעתיה ממנה ואפשר שיברור לו אחרת ע"כ אין שייך מוקצה בזה אבל באתרוג אשר הכין לו בין השמשות לצאת בו למחר תכף אסחי דעתיה מיני' וכן ל"ד למ"ש רמ"א בסי' תרל"ח הזמין לסוכה ולא ישב בה כו' דשם הי' ראוי לישב בה ולא ישב גילה דעתו שאין רוצה בה באותה שעה ב"ה ממילא לא אתקצאי לכל אותו יום כנ"ל:
ואפי' נפסל כו'. בב"י הביא א"ח בשם ירוש' דנפסל ביום א' מותר לאכלו עכ"ל ויש לתמוה אמאי לא מתסר משום דכיון דאתקצאי לב"ה אתקצאי לכולי יומ' עכ"ל ב"י נראה דתמיהת ב"י על א"ח דאלו על הירושלמי גופיה ל"ק דאיהו ס"ל כר"ל בגמ' דאמר אתרוג בז' מותר דלא הוקצה אלא למצותו ולא לכולא יומא מ"ה ס"ל לירוש' אם נפסל אפי' ביום הא' אזלא מצותו ושרי אלא דתמה ב"י למה הביא א"ח זה הירוש' דהא אנן קי"ל כר"י דאמר אתקצאי לכול' יומא אפי' אחר שעשה המצוה ונלע"ד לישב דלהכי מביא א"ח את הירוש' ללמוד ממנה לדידן דאם נפסל אז מותר בח' דמן הדין הי' לנו להתיר בח' אפי' בלא נפסל דל"ש ביה אתקצאי ב"ה של יום השמיני כמ"ש התו' בדף י' אלא דמ"ה אתרוג אסור לדידן אף בח' גזירה משום סוכה דאתקצאי ב"ה של השמיני דאלו אתרמי ליה סעודה הי' צריך לאוכל' בסוכה מכח ספק שמא עדיין יום הוא ומ"ה באם נפסל האתרוג שייך לומר לא גזרינן בשמיני אטו סוכה דגם בסוכה יש להתיר בנפלה ליהנות ממנה אחר יום הז' דהא בנפלה אפי' בתוך הז' אינו אסור אלא מדרבנן וע"כ בח' שאין כאן אלא מוקצה מספק אוקמי' אדאורייתא ושרי אף לפמ"ש ב"י בשם הר"ן סי' תרל"ח דבנפילה אין קולא בח' רק שמהני תנאי מ"מ ל"ש למיסר באתרוג בח' בנפסל כיון שבסוכה גופה יש קולא בח' בנפל וע"ז יש לנו סיוע מהירושלמי שמיקל בנפסל אפילו תוך ז' לכל הפחות לסמוך עליו בח' מ"ה הביא א"ח את הירושלמי כנלע"ד:
ויש אוסרין. דשבת שלפניה אינה מכינה לי"ט שאחריה:
(א) אסור: עיין סי' תרס"ד ס"ט אי מהני תנאי ובש"ע מותר ולא אמרי' מגו דאתקצאי לבה"ש אתקצאי לכולי יומא דהא ב"ה גופא לא נאסר אלא משום ספק יום שעבר וכו' [תוס' ורא"ש]:
(ב) באחד בשבת: ולא אסרי' לי' מטעם הכנה כיון שכבר הי' בעולם ולא נעשה בו מעשה (יש"ש פ"ד דביצה ס"ה ורא"ש):
(א) הוקצה: נראה פשוט שאפילו ביום הראשון קודם שנטלו למצוה יש איסור מוקצה כיון דהכין לו בבין השמשות לצאת בו למחר תיכף אסחי דעתי' מיניה. ט"ז.
(ב) בשמיני: ט"ז העלה דאם נפסל בשמיני יש להקל ע"ש.
(א) אתרוג בשביעי - אפילו לאחר שנעשית בו מצותיה:
(ב) אסור - באכילה ועיין לעיל בסימן תרנ"ג:
(ג) לכל שבעה - ואם הפרישו ליום אחד אינו אסור אלא ליום א' בלבד עד הלילה:
(ד) אף בשמיני - דהוא ספק שביעי. והנה הט"ז העלה דאם נפסל יש להקל בשמיני אבל בקרבן נתנאל חולק עליו וכ"כ בחידושי הריטב"א להחמיר:
(ה) ואפילו חל להיות וכו' - ולא אסרינן ליה מטעם הכנה כיון שכבר היה בעולם ולא נעשה בו מעשה:
(ו) ויש אוסרים - ס"ל דגם בזה שייך הכנה כיון שהיה אסור ביומו ועיין בא"ר שכתב דלעת הצורך יש להקל שרוב פוסקים התירו:
(*) אתרוג בשביעי וכו': ובשמיני מותר ולא אמרינן מיגו דאיתקצאי ביה"ש איתקצאי לכולי יומא דהא ביה"ש גופא לא נאסר אלא משום ספק יום שעבר (תוס' ורא"ש):
(*) שהרי הוקצה וכו': כתב הט"ז שאפילו ביום הראשון קודם שנטלו למיפק ביה יש איסור מוקצה ול"ד למש"כ ב"י בסוף סימן זה בשם בג"א עבדיה להושענא ולא אגדיה למיפק ביה שרי בהנאה דהזמנא לאו מילתא היא דשם כ"ז שלא עביד המעשה שיש לו לעשות לא אקצי דעתיה מניה וכו'. וכתבו כמה אחרונים דשגה בזה [המאמר מרדכי והלבושי שרד וש"א] דט"ס הוא בהג"א וצ"ל ולא אגבהיה וכו'. וכן הוא לעיל בסימן תרנ"ג בשו"ע והאמת אתם דכן הוא באור זרוע גופא שממנו מקור הדין של הג"א וא"כ יש ראיה להיפך שאפילו עשה האגודה כ"ז שלא הגביהו לצאת בו מקרי הזמנה בעלמא ומותר לאכלו: