שולחן ערוך אורח חיים תרנא ג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אטר נוטל לולב בימין כל אדם, ואתרוג בשמאל כל אדם; דבתר ימין ושמאל דעלמא אזלינן, ולא בתר ימין ושמאל דידיה:

הגה - וי"א דאזלינן בתר ימין דידיה, ויש ליטול הלולב בימין דידיה והאתרוג בשמאל דידיה (הרא"ש ורבינו ירוחם ומהרי"ו), וכן נהגו, וכן עיקר; ואם היפך, יצא (מהרי"ל ומנהגים). ושולט בב' ידיו נוטל הלולב בימין, ואתרוג בשמאל, ככל אדם (כל בו):

מפרשים

ט"ז

אטר נוטל כו'. כ"כ ע"פ הטור שכתב ואף אם הוא אטר יד ימינו נוטל האתרוג בשמאל כל אדם שהוא ימינו וכ' ב"י ששאר פוסקים כתבו דבתר ימין ושמאל דידי' אזלינן ואני תמה דהא הטור עצמו כת' ברמזי' כן דלא כמ"ש בטור ולפחות ה"ל להביא דעת הרא"ש כדרכו ותו ק"ל דאם יטול הלולב בשמאל דידי' האיך יוכל לכסכס הלולב בשמאל דידי' דהיינו ימין כל העולם ונרא' פשוט דיש ט"ס בטור וצ"ל יטול האגוד' בשמאל כל אדם וגי' דואף אם הוא אטר היא נכונ' דקמ"ל דגם בזה הולכין אחר ימין דידי' אח"כ מצאתי שגם רש"ל הגיה בדברי הטור והכונ' אחת עם מה שהגהתי ע"כ ודאי אין לנו אלא כי"א שמביא רמ"א הוא דעת הרא"ש וש"פ ותמהתי על מ"ש בלבוש שאין נוהגין כי"א וכבר העיד רמ"א על המנהג להיפך ע"כ אין להשגיח על מי שטועה ונהג להיפך:

ואם היפך יצא. פי' שאם היפך האטר ונטל האתרוג בשמאל כל אדם יצא ולפי הנלע"ד לא הי' צריך לכתוב דבר זה דאפי' כל אדם שהיפך ונתן האתרוג בימינו והאגודה של לולב בשמאלו יצא בדיעבד דהא עיקר הטעם משום דהלולב יש בו ג' מצות וזהו לכתחלה אבל בדיעבד ודאי יצא אם היפך דהא מ"מ קיים המצוה ואין כתוב בתורה ליקח הלולב בימין דוק' וזה מוכח בגמ' דפרכי' בס"פ והא מדאגביה נפיק ביה ומשני אביי כשהפכו כו' ולא אמר דמיירי שנטלו בשמאלו וכן הפוסקים שכתבו קודם הברכה יהפכנו כדאי' אח"ז ולא נקטו דיקחנו ללולב בשמאלו אלא פשיטא דאם היפך יצא בדיעבד וא"כ לא היה לרמ"א לכתוב כאן ואם היפך יצא דמשמע דוקא באיטר כיון שיש סברות לכאן ולכאן אבל באדם אחר לא יצא אם עשה שלא כהלכתו בזה לכתחלה ואינו כן אלא כמ"ש כנ"ל פשוט:

מגן אברהם

(ח) ויש ליטול:    יטול תחלה האתרוג וכשמסלק יסלק הלולב תחלה דומיא דתפילין [מט"מ] ולכן לא יתננו לחבירו בידו אלא יניחנו ויתן לחבירו האתרוג של"ה: כתב האבודרהם בשם ר' סעדי' שפני הלולב יהיה אליו והשדרה כלפי חוץ ויש שאוחזים אותו להיפך וכדי הגאון לסמוך עליו עכ"ל וכ"פ בש"ג בשם כמה גדולים ושל"ה הכריע להפוך השדרה אליו ע"ש:

(ט) ואם היפך יצא:    משמע אפי' מי שאין אטר אם היפך יצא ובגמ' דף מ"ב אמרי' כשהפכו, ומ"כ בשם ר"ח פי' כשנטל הלולב בשמאל ואתרוג בימין עכ"ל משמע דס"ל דלא יצא לכן טוב לחזור וליטלו בלא ברכ':

באר היטב

(ט) וכן נהגו:    וכן הוא הסכמת אחרונים וע' ט"ז ובתשובת חוט השני סי' כ"ח.

(י) היפך:    פי' שאם היפך האיטר ונטל האתרוג בשמאל כל אדם יצא. וכתב הט"ז לפענ"ד אפי' כל אדם שהיפך ונתן האתרוג בימינו והאגודה של לולב בשמאלו יצא בדיעבד ע"ש. ועי' בתשובת חוט השני סי' כ"ח ובתשו' בית יעקב סי' קמ"ט. והמ"א כתב דאם נטל הלולב בשמאל והאתרוג בימין שיחזור ויטול פעם אחרת בלא ברכה ע"ש.


משנה ברורה

(יח) דבתר ימין ושמאל דעלמא וכו' - דדוקא תפילין שהוא דאורייתא איטר אזיל בתר ימין דידיה אבל לולב דנטילתו בימין הוא דרבנן משום חשיבותא בעלמא דיש בה תלתא מצות איטר הוא ככל אדם וטעם הי"א דסבר דאזלינן בתר דידיה כמו בתפילין:

(יט) ואם היפך יצא - היינו בין איטר ובין מי שאינו איטר אם היפך ונטל לולב בשמאלו ואתרוג בימינו יצא ויש מחמירין בזה וע"כ טוב לחזור וליטלו בלא ברכה:

(כ) ושולט בב' ידיו - ר"ל שעושה כל המלאכות בשניהם שוה בשוה אבל אם נקל לו לעשות בשמאל אף שיכול לעשות אותם גם בימין זה לא מקרי שולט בשתי ידיו:

ביאור הלכה

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן



▲ חזור לראש