שולחן ערוך אורח חיים תקפג א

יהא אדם רגיל לאכול בראש השנה רוביא דהיינו תלתן, כרתי, סילקא, תמרי, קרא. וכשיאכל רוביא, יאמר: יהי רצון שירבו זכיותינו. כרתי, יכרתו שונאינו. סלקא, יסתלקו אויבינו. תמרי, יתמו שונאינו. קרא, יקרע גזר דיננו ויקראו לפניך זכיותינו.

הגה: ויש נוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש (טור), ואומרים "שתחדש עלינו שנה מתוקה" (אבודרהם). וכן נוהגין. ויש אוכלים רימונים ואומרים: "נרבה זכיות כרימון". ונוהגין לאכול בשר שמן וכל מיני מתיקה (מרדכי דיומא).

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

עריכה

כרתי יכרתו שונאינו. כתוב באגוד' וקשה א"כ יאכל כל דבר - אם טוב הוא יהיה כנגד ישראל, ואם רע הוא כנגד עכו"ם. אלא י"ל רוביא וכרתי שניהם גדילים מהר וסי' טוב הן עכ"ל:

לאכול תפוח. כתב מהרי"ל וצריך לברך תחלה בפה"ע דהוי כדברים הבאים בתוך הסעודה שלא מחמת הסעודה. ותפוח הוא רמז על שדה תפוחין הידוע על פי הקבלה עכ"ל:

מגן אברהם

עריכה

נ"ל דה"ה מה שנקרא בלשונות אחרים לשון רבים יאכל כל מדינה ומדינה כלשונה ועיין בברכות פ"ט גבי שונרא: יאכל דגים לפרות ולרבות כדגים ואין מבשלין בחומץ (הרד"א) עמ"ש ריש סי' תקצ"ז:

(א) תפוח: ויברך על התפוח שהתפוח עיקר שכ' בכ"מ נוטלין התפוח וטובלין בדבש ולא כתב אוכלים דבש עם התפוח משמע שהתפוח עיקר דוגמא דטיבול מרור (מהרי"ל ד"מ) ורי"ו פשטידא ויש נוהגין לטבל פרוס' המוציא בדבש:

(ב) ואומרים: משמע שאוכל תחלה ואח"כ אומר שלא להפסיק וכמ"ש סי' קס"ז ס"ז ובמ"צ כתב שאו' תחלה ואח"כ אוכל וצ"ל דס"ל דלא חשיב הפסק וכיוצא בזה כתב הב"ח בסי' תר"ה בשם התשב"ץ לו' זה חליפתי כו' בין ברכה לשחיטה דזה מקרי צורך שחיטה וכן בסוכה מברכין בין ברכה להמוציא ומ"מ נ"ל דלכתחלה יש לאכול קודם האמירה דאין זה צורך כ"כ ועוד דגם לצורך אין להפסיק לכתחלה כמ"ש בהג"ה:

באר היטב

עריכה

(א) תפוח: ומברך בפה"ע אף שאוכלין אחר המוציא. ויש נוהגין לטבל המוציא בדבש ועיין מ"א.

(ב) תתחדש: דהיינו שאוכל תחלה ואח"כ אומר שלא להפסיק עיין מ"א בשכנה"ג מפלפל אם יברך על התפוח או על הדבש ג"כ ע"ש. ובתשובת שבות יעקב חלק ב' סימן כ"ז כתב דבשביל ספק זה נהגו לאכול המוציא עם הדבש והתפוח יחד ע"ש.

(ג) שמן: רש"ל קבל מזקנו שלא אכל דגים בר"ה כדי למעט תאותו במקצת דבר ורד"א כתב דיש לאכול דגים כדי לפרות ולרבות כדגים ואין לבשלם בחומץ.

משנה ברורה

עריכה

(א) וכשיאכל רוביא וכו' – והוא הדין מה שנקרא בלשונות אחרים לשון רביה יאכל, כל מדינה ומדינה כלשונה.

(ב) יהי רצון – מלפניך ד' אלהינו ואלהי אבותינו שירבו זכיותינו. וכתב אליה רבה בשם של"ה: יתעורר אדם בתשובה כשיאמר יהי רצון, ויתפלל על זה בלב שלם.

(ג) תפוח מתוק בדבש – והתפוח עיקר, ומברך עליו ופוטר הדבש. ואף שאוכל התפוח אחר ברכת המוציא, מכל מקום צריך לברך עליו. ויש נוהגין לטבל המוציא בדבש.

(ד) תתחדש וכו' – ויאמר הבקשה אחר התחלת האכילה, מפני שאסור להפסיק בין ברכה לאכילה.

(ה) שנה מתוקה – ועל כן יש נמנעים לבשל בראש השנה מיני חומץ, בארש"ט וכדומה. ועל כן האוכלים דגים לסימנא שיפרו וירבו כדגים, אין מבשלין אותן בחומץ.

והנה כל אלו העניינים, עושין הכל לסימן טוב. ולכן פשיטא שיזהר מאד שלא יכעוס בימים האלו, מלבד גודל האיסור, כדי שיהיה לסימן טוב; רק יהיה שמח ליבו ובטוח בד' עם התשובה ומעשים טובים.

כף החיים

עריכה

(א) סעיף א: יהא אדם רגיל לאכול בראש השנה וכו' — והאשה צריכה להיות זריזה ולהחליף בגדיה מבעוד יום ולהדליק הנרות, ודינם כמו שאר יום טוב, כמו שכתב לעיל סימן תקי"ד סעיף י"א וסימן רס"ג סעיף ה' יעו"ש; ולסדר מקום מושב הסעודה, ולערוך השולחן ולכסותו במפה יפה קודם שיבא בעלה מבית הכנסת, כדי שבבואו ימצא הכל מתוקן והשולחן ערוך, והוא לסימן טו"ב. ומכל מקום אם נזדמן ובא ולא ראה שלחן ערוך לא יתקוטט עם אשתו חס ושלום ולא יכעוס, כי אדרבא הכעס הוא סימן רע ביותר, אלא ידון לכף זכות ולא יקפיד אפילו בלב.

(ב) בבואו מבית הכנסת, קודם קידוש ישב במושבו על מיטה מוצעת, ויאמר פתיחת אליהו הנביא עד קום רבי שמעון ויתחדשון וכו'. ואחר כך יאמר פסוק "ונח מצא חן" וכו' י"ב פעמים, ואחר כך פסוק "ויזרע יצחק בארץ ההיא" וכו' י"ב פעמים (ואם השנה מעוברת י"ג פעמים), ואחר כך פסוק "כי עמך מקור חיים באורך נראה אור" יו"ד פעמים, ואחר כך פסוק "אור זרוע לצדיק" וכו' י"ז פעמים, ואחר כך פסוק "ואמרתם כה לחי ואתה שלום" וכו' יו"ד פעמים, ואחר כך יאמר "תחל שנה וברכותיה" ויתחיל לקדש. בן איש חי פרשת נצבים אות ז'.

(ג) ואם חל בשבת, תחילה יאמר שלום עליכם מלאכי השרת וכו' ואשת חיל וכו' כמו שכתבנו לעיל סימן רס"ב אות ו' ז' ח'. ואחר כך ישב במקומו ויאמר פתיחת אליהו ואלו הפסוקים כנזכר. ואחר כך יאמר הזוהר דליל שבת ואתקינו סעודתא וכו' כמו שכתבנו לעיל סימן רס"ב אות ח' יעו"ש. ואחר הסעודה קודם שיטול ידיו למים אחרונים של ברכת המזון ילמוד מסכת ראש השנה שהם ארבעה פרקים, ויכוין שהם ארבעה פרקים כנגד ארבע אותיות הוי"ה וארבע אותיות אדני כמו שכתב בשער הכוונות דף ץ' ע"א ופרי עץ חיים שער כ"ה פרק ז' יעו"ש. וכן ילמוד בסעודת שחרית וליל שני ויום שני. ואם הוא שבת ילמוד גם כן ארבעה פרקים ממסכת שבת כמו בכל שבת כמבואר במקומו (סימן רס"ב אות י"ב). ועיין לקמן סימן תקצ"ז אות ח':

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}