שולחן ערוך אורח חיים תקעב ג

צבור שבקשו לגזור תענית שני וחמישי ושני ופגע בתענית ט"ו בשבט התענית נדחה לשבת הבאה כדי שלא יגזרו תענית בט"ו בשבט שהוא ראש השנה לאילנות:

הגה: מיהו אם התחילו להתענות אין מפסיקין כמו בראש חדש וחול המועד (בית יוסף):

מפרשים

מגן אברהם

עריכה

(ה) ציבור שבקשו כו': פעם א' גזר מהרי"ל שלא לאכול בשר בכל יום ב' עד ר"ה וחל ט"ו באב ביום ב' ולא רצה לאכול בשר אבל בעי"ה מותר ע"ש ה' עי"ה ובה' פדיון הבן כ' שהתיר לאכול בפדיון הבן בשר ויין עכ"ל, ונ"ל כיון שהוא גזר בכוונתו תליא מלתא שלא נתכוין לאסור בט"ו באב ולא בסעודת מצוה אבל יחיד שקבל עליו חל עליו דאין מחויב לאכול בשר אפי' בשב' וי"ט כמ"ש ביורה דעה סי' שמ"א ולעיל סימן תקנ"ב ס"י:

באר היטב

עריכה

(ג) צבור: פעם אח' גזר מהרי"ל שלא לאכול בשר בכל יום ב' עד ר"ה וחל ט"ו באב ביום ב' ולא רצה לאכול בשר אבל בערב יה"כ ובסעודת מצוה מותר בבשר ויין ע"ש וכתב מ"א ונ"ל כיון שהוא גזר בכוונתו תליא מלתא שלא נתכוון לאסור בערב יום כפור ולא בסעודת מצוה אבל יחיד שקבל עליו דאין מחויב לאכול בשר אפי' בשבת וי"ט ע"ש.

משנה ברורה

עריכה

(ו) צבור - פעם אחד גזר מהרי"ל שלא לאכול בשר בכל יום ב' עד ר"ה וחל ט"ו באב ביום ב' ולא רצה לאכול בשר אבל בעיוה"כ ובסעודת מצוה כגון פדיון הבן מותר בבשר ויין ומסיק המ"א דדוקא התם שהוא גזר וכולם היו סומכין עליו בכונתו תליא מילתא שלא נתכוין לאסור בעיו"כ ולא בסעודת מצוה אבל יחיד שקבל עליו חל עליו דאין מחוייב לאכול בשר אפילו בשבת ויו"ט עי"ש:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}