שולחן ערוך אורח חיים תקנב ג
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תקנב · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
אפילו בשל מין אחד גחבשתי קדירות, מיקרי שני תבשילין. וכן יש להחמיר וליזהר טמשני מינים בקדרה אחת, אלא אם כן הוא דבר ישדרכו בכך כל השנה, כגון אפונין (מיני זרעונים, ובלע"ז ציצירי) דשנותנים עליהם בצלים וביצים. יאותבשיל הנעשה מדבר שנאכל כמות שהוא חי מקרי תבשיל לענין זה.
- הגה: יבואין חילוק בין צלי למבושל לענין זה (מרדכי הלכות תשעה באב):
מפרשים
(ג) בשתי קדירות: פי' שא' בלילתו עבה וא' בלילתו רכה אבל אם שניהם בשוה אין קפידא לבשל בב' קדירות:
(ד) שדרכו בכך: נ"ל שרוב הפעמים נותנים בצלים ובצים באפונים כמו שדרך לטגן עיסה בבצים אבל דגים אסור לטגנן בבצים כיון שרוב הפעמים מבשלין אותן בלא בצים כמ"ש בטור וכל כיוצא בזה וכ' ש"ל אסור לעשות לביבות ממולאים בגבינה:
(ג) בשתי: פי' שאחד בלילתו עבה ואחד בלילתו רכה אבל אם שניהם בשוה אין קפידה לבשל בב' קדירות. מ"א.
(ד) שנותנים: ואסור לעשות לביבות ממולאים בגבינה. ש"ל מ"א.
(ח) בשתי קדירות – פירוש, שאחד בלילתו עבה ואחד בלילתו רכה. אבל אם שניהם בשווה, אין קפידא לבשל בשתי קדירות:
(ט) מיקרי שני תבשילין – פירוש, ואדם אחד אינו יכול לאכול שתיהן. אבל יכול ראובן לאכול תבשיל אחד, ושמעון אחד:
(י) שדרכו בכך – רוצה לומר, שרוב הפעמים נותנים בצלים וביצים באפונים, כמו שדרך לטגן עיסה וביצים. אבל דגים אסור לטגן בביצים, כיון שרוב הפעמים מבשלין אותם בלא ביצים [מגן אברהם. וכוונתו, אפילו לאותן מקומות שלא נהגו לאסור בסתם דגים].
- ולביבות ממולאים בגבינה, נקרא שתי תבשילין. וכן ברייט"י לקרשי"ן עם גבינה, כיוון דרוב פעמים אין עושין כן, הוי שני תבשילין:
(יא) מיקרי תבשיל לענין זה – דאף דלעניין בישולי עכו"מ אין שם תבשיל עליו, כגון חלב שנתבשל וכיוצא בזה. לעניינינו אסור, דעיקר הטעם שאסרו בשני תבשילין, משום דבריבוי תבשילין יש בו כבוד ותענוג:
(יב) ואין חילוק בין צלי למבושל – כגון ביצים צלויין ופירות צלויין, כולן שם תבשיל עליהן. וזהו שכתב לקמיה "כשהם חיים", לאפוקי כשנתבשלו או נצלו:
(*) וכן יש להחמיר וליזהר משני מינין בקדרה אחת: מלשון זה משמע דכל שני מינין כשהוא בקדרה אחת מדינא מותר ורק דנכון להחמיר כדעת האוסרין (עיין בטור) והגר"א תופס בביאורו דזה אסור מדינא:
(*) שנותנים עליהם בצלים וביצים: אפשר דדוקא באופן זה שבא להטעים האפונים אבל לא במבשל שני מינים ביחד בעלמא כגון מה שקורין לקשי"ן עם תפוחי אדמה. ומה דאיתא לקמיה לענין עדשים עם בצים אפשר נמי כשעיקר הוא העדשים והבצים מפרכים אותם בתוכם שבטל גבייהו וצ"ע: