שולחן ערוך אורח חיים תקמו א
שולחן ערוך אורח חיים · תקמו · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
אין נושאין נשים במועד לא בתולות ולא אלמנות ולא מייבמין ומותר לארס ובלבד שלא יעשה סעודת אירוסין הארוס בבית ארוסתו בשעת אירוסין ומותר לעשות ריקודין ומחולות ולעשות סעודת הארוס עם מריעיו שלא בבית ארוסתו וכן לסעוד הארוס בבית ארוסתו שלא בשעת אירוסין מותר.
מפרשים
ט"ז - טורי זהב
אין נושאין נשים. משום דאין מערבין שמחה בשמח' וכתוב בהגהת סמ"ק מכאן שיש נזהרין שלא לעשות שני חופות ביום א' גם מביאין ראיה מהירושלמי דמפיק מקרא שלא לערב שמחה בשמחה מיעקב אבינו דכתיב מלא שבוע זאת ולא היא דהתם שני השמחות היו לאד' א' דיעקב היה נושא ב' נשים וכן גבי רגל שמחת האשה שהוא נושא ושמחת הרגל שתיהן הן לו הלכך שייך בהו עירוב שמחות אבל בב' חופות שעושין מב' נשים לב' אנשים לא שייך כאן עירוב שמחה וכן היה נוהג מורי הר"ר יחיאל לעשות חופות יתום או יתומ' עם חופת א' מבניו ביום א' אך מב' אחיו' כ' בס"ח דאין לעשות ביום א' עכ"ל ובמקצת ספרים כתוב דאפי' בשבוע א' אין לעשות ואין לשנות המנהג עכ"ל:
ומותר ליארס. שמא יקדמנו אחר ברחמי' ולפי טעם זה כ"ש שמות' לכתוב תנאים לשידוך בח"ה כנהוג בינינו אלא דצ"ע לענין סעודה שרגילין לעשות אחר כתיבת התנאים אם זהו במקום סעודת אירוסין ואסור כמ"ש בסמוך או נימא דל"ד סעודה זו לסעודת אירוסין שקידש כבר דאז דוקא שייך אין מערבין שמחה בשמחה ונלע"ד דאסור דע"כ לאו דוקא סעודת אירוסין דהא גם סעודת ברית מילה היה לאסור אי לאו הטעם משום שזמנה קבוע וכן בפדיון הבן ממילא סעודה זו אסורה וראיה עוד ממה דאמרינן פ' א"מ דף י"ח דהא דאמרי' אלו כותבים במועד קידושי נשים ובעי' לאוקמי שם בשטרי פסיקת' וכדר' גידל דחמר כמה אתה נותן לבנך כך וכך וכמה אתה נותן לבתך כך וכך עמדו וקדשו קנו הן הן הדברים הניקנים באמירה אלמא דשטרי פסיקת' נכללים בכלל קידושין וכתיבת התנאים שלנו הם ג"כ כשטרי פסיקתא ע"כ נלע"ד דסעוד' זו אסורה בח"ה וכ"ש ברגל כשהוא סועד עם הכלה בפעם ראשונ' אחר בתיבת התנאים שלנו:
ובלבד שלא יעשה סעודת אירוסין. ונראה דכ"ש סעודת נישואין הראשונה דהיינו שנשא ערב הרגל ולא אכלו שום סעוד' עד הרגל דאסור וכ"מ להדי' בריב"ש שמבי' ב"י:
מגן אברהם
(א) אין נושאין: דאין מערבין שמחה בשמחה ועוד מפני הטורח במועד ועוד דאם כן ימתין כל אדם לעשות נשואין עד המועד שעושה בלא זה סעודה ויבטל מפריה ורביה כ"ז בגמרא ופשוט שם דנשואין בלא סעודה אסור וצ"ע דבכתובות דף מ"ז כתבו התו' דמותר לישא בלא סעוד' ע"ש ובחכמת שלמה נדחק בזה ול"נ דלק"מ דהא התוס' קאי אליבא דרב דמקשה דברי רב אהדדי ורב יליף הטעם מדכ' ושמחת בחגיך ולא באשתך א"כ ה"ק שמחת הסעודה שאתה עושה לצורך הרגל דהיינו בשר ויין כדאיתא בגמ' יהי' בחגיך ולא באשתך אבל נשואין בלא סעודה שרי אבל אנן ק"ל כשמואל דאזיל לשיטתיה דס"ל הטעם דאין מערבין שמחה בשמח' א"כ אפי' נשואין בלא סעוד' אסור דאיכא שמחה:
(ב) בשעת אירוסין: פי' שלא יעשה האירוסין בסעוד':
באר היטב
(א) אין: הטעם משום דאין מערבין שמחה בשמחה ופשוט דנשואין בלא סעודה נמי אסור מ"א ע"ש עיין בשכה"ג ובספר גן המלך סי' ס'. ומכאן שאסור לעשות שני חופות מב' אחים או משתי אחיות ביום אחד וי"א דאפי' בשבוע אחת אין לעשות אבל ב' חופות משני אנשים לשתי נשים מותר דלא שייך עירוב וכן היה נוהג מורי הר"ר יחיאל לעשות חופת יתום או יתומה עם חופת אחד מבניו ביום אחד ועיין ט"ז.
(ב) לארס: וכ"ש שמותר לכתוב תנאים לשידוך בח"ה כנהוג בינינו אבל הסעודה שרגילין לעשות אחר כתיבת התנאים אסור לעשות בח"ה וכ"ש ברגל כשהוא סועד עם הכלה בפעם ראשונה אחר כתיבת התנאים שלנו. ט"ז.
(ג) אירוסין: וכתב ט"ז ונראה דכ"ש סעודת נשואין הראשונה דהיינו שנשא ערב הרגל ולא אכלו שום סעודה עד הרגל דאסור וכ"מ להדיא בריב"ש שמביא ב"י עכ"ל ועיין ס"ג ובמ"א ס"ק ד'.
משנה ברורה
(א) אין נושאין נשים במועד - דאין מערבין שמחה בשמחה ואפילו נשואין בלבד בלא סעודה ג"כ אסור. וכתבו האחרונים דהא דאין מערבין שמחה בשמחה דוקא באדם אחד אבל מותר לשני בני אדם לפיכך מותר לעשות חופת יתום ויתומה או עני עם שמחת נשואי בניו ביום אחד אכן משני אחים או שתי אחיות או אח ואחות נזהרין שלא לעשות ביום אחד:
(ב) ומותר לארס - דהיינו אפילו לקדש דבאירוסין לבד ליכא שמחה וכ"ש שמותר להתקשר בתנאים לשידוך בחוה"מ כנהוג בינינו. והסעודה שרגילין לעשות אחר כתיבת התנאים הט"ז אוסר כמו לענין אירוסין אבל שארי אחרונים מקילין בזה דלא חשיב שמחה כאירוסין ועכ"פ אם אינו עושה סעודה גמורה כ"א מרקחת וכדומה בודאי אין להחמיר:
(ג) הארוס בבית ארוסתו וכו' - ר"ל אימתי אסור לעשות סעודת אירוסין דוקא אם נעשית בבית ארוסתו וגם בשעת האירוסין אבל אם חסר תנאי אחד מותר וכדמפרש לקמיה:
(ד) בשעת אירוסין - היינו כשעושה האירוסין בתוך הסעודה או שעושה הסעודה תיכף אחריה הא זמן מופלג י"ל דשרי אף באותו יום ויש מאחרונים שמחמירין בזה וכשעושה האירוסין ביום זה והסעודה ביום אחר בודאי יש להקל:
(ה) ריקודין ומחולות - ואפילו בבית ארוסתו דזה לא מיקרי שמחה [ריב"ש]:
(ו) מותר - דכל זה לא נקרא סעודת אירוסין: