באר היטב על אורח חיים תקמו
סעיף א
עריכה(א) אין: הטעם משום דאין מערבין שמחה בשמחה ופשוט דנשואין בלא סעודה נמי אסור מ"א ע"ש עיין בשכה"ג ובספר גן המלך סי' ס'. ומכאן שאסור לעשות שני חופות מב' אחים או משתי אחיות ביום אחד וי"א דאפי' בשבוע אחת אין לעשות אבל ב' חופות משני אנשים לשתי נשים מותר דלא שייך עירוב וכן היה נוהג מורי הר"ר יחיאל לעשות חופת יתום או יתומה עם חופת אחד מבניו ביום אחד ועיין ט"ז.
(ב) לארס: וכ"ש שמותר לכתוב תנאים לשידוך בח"ה כנהוג בינינו אבל הסעודה שרגילין לעשות אחר כתיבת התנאים אסור לעשות בח"ה וכ"ש ברגל כשהוא סועד עם הכלה בפעם ראשונה אחר כתיבת התנאים שלנו. ט"ז.
(ג) אירוסין: וכתב ט"ז ונראה דכ"ש סעודת נשואין הראשונה דהיינו שנשא ערב הרגל ולא אכלו שום סעודה עד הרגל דאסור וכ"מ להדיא בריב"ש שמביא ב"י עכ"ל ועיין ס"ג ובמ"א ס"ק ד'.
סעיף ג
עריכה(ד) בערב: דוקא בשחרית ולא בערב י"ט סמוך לחשיכה מהרימ"ט בחידושיו כתובות על הרי"ף. ובכנה"ג כתב דהעולם נוהגין לישא אשה בעי"ט אפילו בערב סמוך לחשיכה. והמ"א כתב דבמדינתינו נוהגין לישא ערב שבת סמוך לחשיכה אבל בערב י"ט לא נהגו לישא כלל ע"ש הטעם ולכך אין לשנות המנהג.
סעיף ד
עריכה(ה) מילה: אפי' מילה שלא בזמנו מותר לעשות סעודה בחול המועד. וה"ה בפדיון הבן אפי' שלא בזמנו דלא חשיבא שמחה אלא סעודת נשואין לבד. ודוקא בחול המועד אבל בי"ט אסור כ"כ בא"ז.
סעיף ה
עריכה(ו) סכין: כלומ' שמעברת השער בסכין.