שולחן ערוך אורח חיים תקכז כג
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תקכז · כג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
אם עבר במזיד (או בשוגג) ובישל כמה קדירות שלא לצורך יום טוב - מותר לאוכלן בשבת או בחול:
מפרשים
מגן אברהם
(כז) או בשוגג: קשה מאי קמל"ן רמ"א כיון דבמזיד שרי כ"ש בשוגג וביש"ש כתב ומ"מ בשוגג דאיכא למיחש הערמה בדבר שיאמר שוגג הייתי ועבר ואפה במזיד יש לקונסו דדמי להערמה ואיכא למיחש שיעבור תדיר ומ"ה כתב הא"ז הכל לפי ראות עיני החכם עכ"ל ואפשר דבא רמ"א לאשמעי' דבשוגג שרי בכל ענין דלא כא"ז:
משנה ברורה
(עו) או בשוגג - אשמועינן דלא תימא דוקא מזיד שלא ילמדו ממנו לעשות כן דהכל יודעים שהוא רשע אבל בשוגג אם נתירו יבואו אחרים להקל ולהערים:
ביאור הלכה
(*) אם עבר במזיד וכו': הנה המחבר סתם ולא ביאר דדוקא באין לו תבשילין אחרים משמע דבכל גווני שרי והוא משום דסמך בזה אתשובת הרשב"א שהביא בסימן תק"ג בב"י שכתב שם דלפי מאי דמתרץ הש"ס [ ביצה דף י"ז ] לבסוף איסורא דשבת שאני חזר מתירוצא קמא דמתרץ ל"צ דאית ליה פירי אחריני אלא דבשבת אסור במזיד בכל גווני וביו"ט מותר בכל גווני אמנם לענ"ד לא ברירא דין זה דתלוי בפלוגתא דרבותא דלדעת הרמב"ם שפסק בפכ"ג מהלכות שבת דבין מעשר בשבת ובין מעשר ביו"ט בשוגג יאכל במזיד לא יאכל וא"כ לדידיה ע"כ צריכין לתירוצא קמא דמיירי דאית ליה פירי אחריני ולהכי לא מקילינן במזיד וכאן שכתב הרמב"ם ג"כ להתיר במזיד ע"כ מיירי דאין לו תבשילין אחרים על שבת ועיין בלח"מ שם בפ"ו מהלכות יו"ט ולדבריו גם כן מוכח דאם היה לו תבשילין אחרים אסור להרמב"ם דלא גרע ד"ז ממה דמשני שם דאפשר בשאלה דקאי לדידיה על הכל עי"ש. וכן מדברי מהרש"ל המובא בט"ז סקי"ב מוכח דס"ל דדוקא באין לו תבשילין אחרים מותר ולפלא שכתב ד"ז בפשיטות כ"כ ולא זכר דלדעת הרשב"א בכל גווני לא קנסוהו בדיעבד וצ"ע:
(*) מותר לאכלן: ומיהו ראוי לקונסו לפי ראות עיני ב"ד על מה שעשה [שיטה מקובצת]:
(*) בשבת או בחול: עיין בלחם משנה בפ"א מהלכות יו"ט מש"כ בשם הרלב"ח: