שולחן ערוך אורח חיים תקיד ו

אין נותנין נר על גבי אילן מערב יום טוב דחיישינן שמא יבא להשתמש באילן:

מפרשים

מגן אברהם

(טז) שמא יבא להשתמש: כיון למ"ש הרא"ש דאף אם יטלנו משם לא נקרא משתמש באילן אלא גזיר' שמא יעלה באילן כדי ליטלו עכ"ל, וצ"ע דהא איתא בעירובין דף ל"ב כשנוטל עירובו מע"ג אילן הא קמשתמש באילן ע"ש וא"ל דפריך דלגזור שמא יעלה באילן דהא ע"כ מיירי שמונח למטה מי' ול"ל לעלות ועוד דה"ל לשנויי דגזירה לגזירה הוא דעלי' גופ' גזירה הוא שמא יתלוש ועמ"ש סי' תרכ"ח (עיין סי' של"ז סס"א):

באר היטב

עריכה

(טו) אילן: ולמטה משלשה טפחים מותר עיין סי' של"ו סעיף ב'.

משנה ברורה

עריכה

(לו) נר וכו' מעיו"ט - דביו"ט פשיטא דאסור דהנחה בכלל שימוש הוא אלא אפילו אם הניח מעיו"ט ע"ד שיהיה מונח שם ביו"ט אסור דכיון דביו"ט מותר לטלטל הנר חיישינן שיבוא ליטול משם וגם זהו בכלל שימוש דאסרו חכמים וכנ"ל בסימן של"ו ס"ב בהג"ה וזהו מה שסיים המחבר שמא יבואו וכו' וכבר נשנה הדין הזה לעיל בסימן רע"ז ס"ד:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}