הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן תקיג

סימן תקיגעריכה

[מג"א סקי"ג] משום דהוי דבשיל"מ ע' בהר"ן פ' אין צדין דמסתפק ביסוד זה אם אמרי' גבי דשיל"מ מרובא פריש ועיין ביו"ד ססי' ט"ז דבאמ"ב אמרי' מרובה פריש אף דהוי דבשיל"מ:

[מג"א סקט"ו] א"כ לק"מ דהוא גופה גזירה בלא"ה ניחא דאם אפרוח שנולד ביו"ט לא היה אסור משום מוקצה גם בנולד בשבת היה מותר ביו"ט שלאחריו דלעצמו הכינה דאם ישחטו לחולה יהיה מותר לבריא באומצא ואף מדרבנן לא הוי הכנה אלא דלפי האמת דאפרוח שנולד הוי מוקצה בנולד בשבת אסור ביו"ט שלאחריו דהוי הכנה מדרבנן דל"ש הכינה לעצמה דאם ישחטו לחולה יהיה אסור לבריא משום מוקצה ואף אם נימא דגם ר"י דס"ל דמתיר אפרוח שנולד ביו"ט דהואיל ומתיר עצמו בשחיטה דזהו מועיל על המוקצה שהיה עד שעת לידה שלא לדון מגו דאתקצאי בין השמשות אבל בשבת מ"מ גם אחר הלידה מוקצה מ' איסור שבת והוי הכנה מדרבנן ליו"ט שלאחריו הא מ"מ כיון דנסתלק המוקצה דבה"ש והמוקצה דמשעת לידה ואילך אם שוחטים לחולה מותר לבריא דאין מוקצה לחצי שבת ואף אם נידון כיון דמ"מ בה"ש היה מוקצה ואחר הלידה ג"כ היה מוקצה אין בזה אין מוקצה לחצי שבת מ"מ הכינה עצמה לחולה דבשעת הלידה דמותר לבריא באומצא אם כן לא הוי הכנה אפי' מדרבנן וראיתי להייש"ש דלר"י אפרוח שנולד בשבת מותר לטלטלו דהואיל ומתיר עצמו בשחיטה ולענ"ד אינו דהא מ"מ אחר הלידה הוא מוקצה מ' איסור: