שולחן ערוך אורח חיים תקז ה
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תקז · ה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
תנור וכירים חדשים אין סכין אותם בשמן ולא טשין אותן במטלית אבל מותר להסיקן אפילו היסק ראשון ובלבד שלא יפיגם בצונן כדי לחסמן (פירוש לחזקן) ואם הוסקו יותר מדאי והוצרכו להפיגם בצונן כדי לאפות בהם מותר לפיכך מותר לשרות במים המכבדות שמכבדין בה התנור אף על פי שמכבה:
מפרשים
ט"ז - טורי זהב
ובלבד שלא יפיגם בצונן. שזהו עיקר הגמר של חיזוק הכלי והוה מתקן מנא:
מגן אברהם
(י) מותר להסיקן: שאינו נגמר בהסקה עד שיפיגנו בצונן (הרא"ש) ועמ"ש ס"א:
(יא) כדי לאפות בהן מותר: ול"ד לליבון אבנים שאסור כמ"ש סי' תק"ח דהתם תיקונו של כלי הוא קודם לתשמישו שמשתמש בו אבל הכא בשעת תשמיש הוא שמתקנו לתשמישו (הר"ן) והתוס' כתבו כיון שהוא עושה ע"י משקין אינו ודאי חוסמן עכ"ל, וצ"ע מ"ש דאסור לבשל בקדירות חדשות כמ"ש ססי' תק"ב ונ"ל דקדירות מתחסמין ודאי ע"י משקין כצ"ל לדעת הרא"ש, והמרדכי כתב דמותר להפיג תנור משום דהוי מכשירי אוכל נפש שא"א לעשותו מעי"ט עכ"ל פירוש שלא ידע מאתמול שיוסק כ"כ שיצטרך להפיג' בצונן משא"כ קדיר' הו"ל לבשל בה מאתמול וליבון אבנים הוי חיסום ודאי:
(יב) מותר לשרות: אבל אם כבר גרף רק שרוצה לגרוף פעם אחרת הגחלים הקטנים ליפות אסור מאחר שמכבה (יש"ש ב"ח) וכ"מ ברא"ש וטור אף על פי שהב"י כתב לדייק מדברי המ"מ שמותר לגרוף כדרכו בחול ואינו חושש אינו נ"ל דהא המ"מ כתב הואיל וא"א בלא כן משמע דאם אפשר לאפות בלא גריפה אסור לכן יש להחמיר וכתב האגודה אחר שכבדו התנור אסור לטבל המכבדת במים לכבותה שלא תשרף:
באר היטב
(ה) שמכבה: אבל אם כבר גרף רק שרוצה לגרוף פעם אחרת הגחלים קטנים ליפות אסור מאחר שמכבה יש"ש ב"ח מ"א. וכתב האגודה אחר שכבדו התנור אסור לטבל המכבדת במים לכבותה שלא תשרף.
משנה ברורה
(כו) אין סכין אותם בשמן וכו' - שדרכן היה לסוך לתנורים בעודן חדשים בשמן ולשפשף אותן כדי להחליקן ולצחצחן ואסור משום תקון כלי:
(כז) אבל מותר להסיקן וכו' - ול"ד למלבן את הרעפים כדי לצלות עליהן שאסור כדלקמן בסימן תק"ח וכמו כן למבשל בקדרה חדשה שאסור לכמה פוסקים וכדלעיל בס"ס תק"ב ומשום דמתחסמת [מתחזקת] בליבון ובהיסק זה וכגומר כלי ביו"ט דמי צ"ל דתנור אינו נתחסם בהיסק שמסיקין בו בפנים ודעת מ"א דתנורים שבזמנינו מתחסמין שפיר ע"י היסק ראשון ואסור ויש חולקין עליו וכמו שכתבנו בס"א:
(כח) ובלבד שלא יפיגם בצונן וכו' - שע"י הצונן הבא להם אחר היסק בעוד שהם חמין מתחזקין יותר והו"ל מתקן מנא:
(כט) כדי לאפות בהם - שלא ישרף הפת:
(ל) מותר - אע"פ שממילא מתחסם לית לן בה ואע"ג דגבי ליבון רעפים לא משגחינן במה שכונתו כדי לצלות עליהם ואסור שאני התם שתיקונו של רעפים הם קודם לתשמיש שישתמש בהם אח"כ לצורך יו"ט אבל הכא הרי הפת מוכן להניחו בתנור אלא שצריך לקרר מעט התנור וא"כ בתיקונו הוא מתקן הפת ושרי ויש שכתבו דהפגת צונן אינו עושה רק חיסום כל דהו ולהכי שרו חכמים כל שאינו מכוין להדיא לחסמה:
(לא) לפיכך וכו' - ר"ל אם הוסק התנור יותר מדאי וחושש שלא ישרף הפת שורה המכבדת במים כדי לצנן בו את התנור וגם כדי לגרוף בו עוד הגחלים הדקים שנשארו אחר הגריפה הראשונה וכ"ז שרי אע"פ שמכבה כיון שהוא צורך אוכל נפש וכבר כתבנו דבזה וכן בההיא דמפיג התנור הוא דוקא אם בלא זה יתקלקל הפת אבל אם לא יתקלקל רק שיהיה מתחרך מעט ולא יהיה נאה אסור מאחר שהוא מכבה וכתבו הפוסקים דלאחר שכיבד התנור אסור לטבול המכבדת במים שלא תשרף מפני ניצוצי אש שיש בה שהרי הוא כיבוי שלא לצורך אוכל נפש ואפילו אם הוא צריך לה עוד לאפיה ביום זה: