שולחן ערוך אורח חיים תצא ב

יום טוב שחל להיות במוצאי שבת, אומר ב"אתה בחרתנו" "ותודיענו":

מפרשים

משנה ברורה

(ד) אומר באתה בחרתנו ותודיענו - והוא דוגמת אתה חוננתנו שמזכירין במו"ש בברכת אתה חונן וע"כ דינו ג"כ כאתה חוננתנו שאם טעה ולא אמרו אין מחזירין אותו שיכול לומר אח"כ קידוש על הכוס ושם נזכר הבדלה ג"כ ועיין לעיל בריש סימן רצ"ד בבה"ל ד"ה ואם טעה:

כף החיים

עריכה

(ט) סעיף ב: יום טוב שחל להיות וכו' — בין יום ראשון של יום טוב, בין יום שני. טור, לבוש. ועיין לקמן סימן תקצ"ט:

(י) שם: אומר באתה בחרתנו ותודיענו — ואם אירע ששכח לומר ותודיענו, אין צריך לחזור, כיון שעתיד לאומרו על הכוס. שלמי צבור דף רי"ז אות ו'. רוח חיים אות ב'. ועיין לעיל סימן רצ"ד סעיף א' וסעיף ב':

(יא) הגר"א היה משתדל במוצאי יום טוב לטעום חמץ, והיה נמנע מלאכול אחר הפסח מצה שיוצאין בה ידי חובתו בפסח. וכל זה להיכרא, לעשות המצוה שאין עושין אותה להנאה כי אם מפני גזירת הבורא יתעלה שמו. מעשה רב הלכות פסח אות קפ"א:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}