פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים תסא א

שולחן ערוך

תנור שאופים בו חמץ צריך ליזהר כשיסיקוהו כדי לאפות בו מצה שילכו הגחלים על פני כולו ואין די לו בלהבה דכמו שבולע על ידי גחלים כך פולט על ידי גחלים ושיהו ניצוצות נתזין ממנו הילכך אם הסיקוהו כמה פעמים קודם הפסח אינו מספיק אלא אם כן כיון להתירו לצורך פסח כי שמא לא הלכו הגחלים על פני כולו כל זמן שלא כיון לכך ויש נוהגים להטיל בו קרקע חדש כדי שלא יצטרכו היסק ומנהג יפה הוא:

הגה: וכשיכשירו על ידי היסק טוב וישר הוא לחזור ולהסיק לצורך האפייה ולא לעשות הכל בהיסק אחד (תשובת מהרי"ב):

מפרשים

מגן אברהם

(א) הסיקוהו כמה פעמים:    ובדיעבד נ"ל דיש להקל אבל אם הסיקוהו רק פעם א' ולא כיון להתירו וספק אם הלכו הגחלים ע"פ כולו יש לאסור בדיעבד דהא תנור דינו ככלי חרס ובעי הסקה היטב כמ"ש סי' תנ"א סא"ב, אך יש לספק מאחר שאין נזהרין בחג השבועות כשאופין חלב בלי הכשר התנור וסומכין על ההיסק וצריך לומר דס"ל דאע"פ שאין מהלכין על פני כולו שרי כיון דהתירא בלע וכמ"ש סס"ד א"כ גם בחמץ היה לנו להקל בדיעבד כמ"ש רמ"א שם: ומ"מ נ"ל לאסור, וגם בחג השבועות יזהר בזה:


(ב) קרקע חדש:    כעובי אצבע (לבוש): וקשה דהא צד העליון שבתנור בולע ג"כ מחמץ עמ"ש סי' תנ"א ססכ"ב, וצ"ל דכשמסיקין אותו לאפות מתלבן ע"י השלהבת אבל כוביא שע"ג התנור כיון שאין מסיקין בתוכו אם רוצה להשתמש בו בפסח צריך להטיח מכל סביביו ולמעלה:


(ג) טוב וישר כו':    נ"ל הטעם משום דחמץ אסור בהנאה וכשהסיק בראשונ' שמא היה שם חמץ בעין ונשרן, נמצא נהנה מחמץ, ולכן אפי' אופה קודם זמן איסורו מסיקין שנית וכמ"ש סי' תמ"ה, א"נ הטעם דיתירא שישרף הפת ולא יסיק כ"כ היטב ולפ"ז צריך לשהות בנתיים עד שיצטנן קצת התנור ואחר כך יסיק שנית והא דעושין בבשר וחלב הכל בהיסק אחד בחמץ החמירו יותר:

באר היטב

(א) כולו:    ובספק אם הלכו הגחלים ע"פ כולו יש לאסור בדיעבד. (עיין סי' תנ"א ס"ב. ואפשר ממה שאין נזהרין באפיית חלב בלי הכשר התנור אחר בשר וסומכין על ההיסק מאחר שהתיר' בלע. יש להקל אלא שסיים גם בזה יש להחמיר. מ"א ע"ש).


(ב) כ"פ:    בזה יש להקל בדיעבד. מ"א ע"ש.


(ג) קרקע:    כעובי אצבע. לבוש ועמ"א וח"י.


(ד) וישר:    דליכא חיוב מדינא רק מדרך הטוב והישר א"כ אם שכח להסיק ולהכשיר התנור קודם י"ט וצריך להכשירו בי"ט דמותר לעשות הכל בהיסק א' ושלא לעשות הבערה שלא לצורך י"ט רק שיסיק היטב עד שילכו הגחלים ע"פ כולה. ח"י.


משנה ברורה

(א) כשיסיקוהו - ואף שהתנורים שלנו נעשו מלבנים הנשרפים בכבשן ויש להן דין כלי חרס שאינו יוצא מידי דופיו מ"מ מהני היסק כיון דהסיקן מבפנים ולא חייס עלייהו דלמא פקעי וכמבואר לעיל סימן תנ"א ס"א. ואין חילוק בין תנורים שפיהן מן הצד כמו שלנו ובין תנורים קטנים שפיהן למעלה:

(ב) על פני כולו - ודי בהיסק זה גופא שמכשירו לאפות בו מצה. ואם ספק לו בהיסק זה אם הלכו הגחלים ע"פ כולו יש לאסור בדיעבד המצות שאפו בו ודוקא אם הוא עדיין בתוך מעת לעת שנשתמשו בו החמץ דאל"ה מותר בדיעבד אם הוא קודם פסח [פמ"ג וע"ש עוד] אך אם הסיקו כמה פעמים אף שלא כוון להתירו לצורך פסח מותר בדיעבד דבכמה פעמים תלינן שמסתמא הוסק כל התנור:

(ג) קרקע חדש - כעובי אצבע [לבוש] והחמץ הבלוע בגגו ובקירותיו הוא נפלט ע"י ליבון השלהבת כשמסיקין אותו לאפות בו המצות וכן הכירה צריך להסיק ושילכו הגחלים ע"פ כולו או שיטיח בטיט קרקעיתו וגם בצדדיו בגובה המקום שעומדין הקדירות. וקאכלין העשוי בתוך התנורים צריך שילבינו ע"י גחלים או שיטיח בטיט קרקעיתו וסביביו וגם למעלה ובבית מאיר מקיל שאין צריך להטיח למעלה כלל ובצדדין מצריך רק בגובה טפח עי"ש:

(ד) טוב וישר הוא וכו' - ר"ל אף דמן הדין די בהיסק אחד להכשר ולאפיה מ"מ טוב וישר וכו' והטעם אולי נשאר בפעם ראשון מקום אחד מבלי גחלים ולאו אדעתיה ועוד דבהיסק אחד יש לחוש שלא ילבן יפה מטעם שיתיירא שישרף הפת ולפי טעם זה צריך להמתין מלהסיק פעם שני עד שיצטנן קצת וכן נהגו. וכתבו האחרונים דאם שכח להסיק התנור ולהכשירו קודם יו"ט וצריך להכשירו ביו"ט דמותר לעשות הכל בהיסק אחד ושלא לעשות הבערה שלא לצורך יו"ט כיון דמן הדין מותר רק שיזהר שילכו הגחלים ע"פ כולה:

ביאור הלכה

(*) קרקע חדש:    עיין מ"ב דהוא כעובי אצבע וכתב הפמ"ג בדיעבד יש להתיר אף בפחות מזה:





▲ חזור לראש