שולחן ערוך אורח חיים תכח ח
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תכח · ח
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
מי"ז בתמוז ואילך מפטירין ג' דפורענותא, ז' דנחמתא, תרתי דתיובתא.
- ג' דפורענותא -- דברי ירמיהו, כבשמעו דבר ה', חזון ישעיהו;
- שבע דנחמתא -- נחמו, ותאמר ציון, עניה סוערה, אנכי, רני עקרה, קומי אורי, שוש אשיש.
וביום צום גדליה במנחה מפטירין "דרשו" ובשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים כגמפטירין לעולם "שובה". וכשראש השנה בב"ג שיש שבת בין יום הכיפורים לסוכות וקורין בו האזינו מפטירין בו "וידבר דוד".
ויש אומרים שכשראש השנה בב"ג שוילך בין ראש השנה ליום הכיפורים כדמפטירין בו דרשו ובשבת שבין יום הכיפורים לסוכות שקורין האזינו כהמפטירין שובה:
- הגה: והמנהג כסברא הראשונה ובשאר שבתות השנה מפטירין מעין הפרשה (טור). וכשקורין שתי פרשיות מפטירין באחרונה (מרדכי פרק בני העיר) מלבד באחרי מות וקדושים דמפטירין הלא כבני כושיים כושהיא הפטרת אחרי מות (מנהגים) ונוהגין להפטיר בחתונה שוש אשיש ואין דוחין מפניה שום ההפטרה הנזכרת כאן ולא של ד' פרשיות ולא של ראש חודש או מחר חודש או חנוכה או שירה (מרדכי פרק בני העיר והטור ומנהגים) אבל שאר הפטורות דוחין מפניה וכבר נתבאר לעיל סימן תכ"ה דאין מדלגין מנביא לנביא (וגם נתבאר שם סעיף ב' אם דוחין מפני של ראש חודש אחת מאלו הפטורות שנזכרות כאן):
מפרשים
(ט) מי"ז תמוז: אם טעה והפטיר בשבת ראשון בפ' דיומא יפטיר לשבת הבא דברי ירמיה וגם שמעו מפני שהם סמוכות זו לזו (צ"צ) עיין סי' תכ"ה:
מש"כ בחומשים ויברח לפ' וישלח ט"ס הוא ושייכה לפרש' ויצא (לבוש):
(י) הלא כבני כושיים: וכ"כ הב"ח ומט"מ והאגודה דלא כלבוש שכ' להפטיר התשפוט אף כשהן כפולות שכבר העיד הב"ח שבכל הקהלות נוהגין כמ"ש הש"ע:
(ח) שמעו: ואם טעה והפטיר בשבת ראשון בפרשה דיומא יפטיר לשבת הבאה דברי ירמיה וגם שמעו מפני שהם סמוכות זו לזו צ"צ מ"א עסי' תכ"ה מה שכ' בחומשים ויברח יעקב לפ' וישלח ט"ס הוא ושייכא לפ' ויצא. לבוש.
(ט) כושיים: וכן כתב הב"ח ומט"מ והאגודה דלא כלבוש שכתב להפטיר התשפוט שכבר העיד הב"ח שבכל קהלות נוהגין כמ"ש הרמ"א מ"א. ועיין תשובת רי"ט סי' ד' למה דוקא חקת ובלק מחוברים.
(כב) שמעו ואם טעה והפטיר בשבת ראשון בפרשה דיומא יפטיר בשבת הבאה דברי ירמיהו וגם שמעו מפני שהם סמוכות זו לזו [מ"א בשם צ"צ]. מה שכתוב בחומשים הפטרת וישלח ויברח יעקב הוא טעות אלא בויצא מפטירין מן ויברח עד סוף הושע ואח"כ פסוקים מיואל ואכלתם אכול וכו' וידעתם וכו' והוא מטעם שצריך לסיים בדבר טוב ובהושע נסתיים ופושעים יכשלו בם ובוישלח מפטירין מן ועמי תלואים וגם מקצת ויברח יעקב עד ומושיע אין בלתי וע"פ הגר"א נוהגין להפטיר בפרשת וישלח חזון עובדיה [ח"א]:
(כג) מפטירין לעולם שובה ולפי שבהושע הוא סיום ההפטרה זו ופושעים יכשלו בם ואין מסיימין בזה לכך מוסיפין בו פסוקים. יש שכתבו שמוסיפין פסוקי מיכה מי אל כמוך וגו' ויש שכתבו שמוספין פסוקי יואל תקעו שופר וגו' ובא"ר כתב שבפראג נהגו להוסיף פסוקי מיכה וגם פסוקי יואל ובדגול מרבבה הכריע דאין צריך להוסיף משתיהם אלא דכשקורין וילך בשבת שובה יש לסיים בפסוקי מיכה [דהוא מעין הפרשה וילך דכתיב וחרה אפי וכו' ובפסוקי מיכה כתיב לא החזיק לעד אפו] וכשקורין האזינו בשבת שובה יש לסיים בפסוקי יואל [דהוא ג"כ מעין הפרשה דכתיב בה יערוף כמטר לקחי וגו' כשעירים וגו' וכרביבים עלי עשב ובפסוקי יואל כתיב ויורד לכם גשם מורה וגו'] ועיין בשע"ת שמסיים בזה שהכל כפי המנהג:
(כד) מפטירין בו דרשו משום דכתיב דרשו ד' בהמצאו ואמרו חז"ל זהו בעשרה ימים שבין ר"ה ליוה"כ:
(כה) מפטירין שובה דיפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין בין לאחר גז"ד:
(כו) שהיא הפטרת אחרי מות מפני שההפטרה של פרשה שניה מזכרת מתועבת ירושלים משא"כ כשהן נפרדות שכבר קראו הלוא כבני כושיים בפרשת אחרי בהכרח להפטיר בפרשת קדושים התשפוט. והנה הלבוש חולק על רמ"א ודעתו דגם כשהיא כפולה קוראין הפטרה אחרונה דהיינו של פרשת קדושים אבל הב"ח וש"א כתבו שנתפשט המנהג בכל הקהלות כהרמ"א בזה וה"ה אם שבת פ' אחרי היה ער"ח ומפטירין מחר חודש דמפטירין בשבת פרשת קדושים הלוא כבני כושיים [חי' רע"א]: