שולחן ערוך אורח חיים תיח ד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אם נשבע להתענות כך וכך ימים, ואירע בהם ראש חדש, השבועה חלה עליו טמטעם איסור כולל. ואם נשבע בפירוש להתענות בראש חדש, ינראה לי שחלה עליו שבועה, כיון שאינו יאאלא מדרבנן; אלא שמדברי הרמב"ם נראה לכאורה יבשהוא מדאורייתא (ועיין להלן סימן תק"ע):

מפרשים

ט"ז

מגן אברהם

באר היטב

משנה ברורה

(ט) מטעם איסור כולל דמיגו דחל שבועתו אימים המותרים חל שבועתו נמי גם אימים האסורים בתענית דהא כלל אותם בלשון אחד:

(י) נ"ל שחלה עליו שבועה כלומר שגם בזה חלה עליו שבועה כיון שאינו וכו':

(יא) אלא מדרבנן וע"כ שבועה חלה עליו עד שיתיר וכמבואר ביו"ד סימן רל"ט ס"ו וע"כ בעניננו נמי מחוייב להתיר וכנ"ל:

(יב) שהוא מדאורייתא היינו מדכתיב ובמועדיכם ובראשי חדשיכם איתקש ר"ח למועד וע"כ אין שבועה חלה עליו לדידיה רק בכולל וכנ"ל אבל הש"ך ביו"ד סימן רט"ו סקי"א כתב דאפילו תימא דבר"ח מדאורייתא אסור להתענות מ"מ שבועה חלה עליו כיון שאינו מפורש בתורה בהדיא כשבת ויו"ט וכן הסכים הפר"ח:

ביאור הלכה

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן



▲ חזור לראש