שולחן ערוך אורח חיים שעח א


שולחן ערוך

שלש חצרות פתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים ועירבה כל אחת מהחיצונות עם האמצעית והחיצונות לא עירבו יחד החיצונות אסורות זו עם זו והאמצעית מותרת עם כל אחת מהן והן מותרות עמה במה דברים אמורים כשנתנה אמצעית עירובה בזו ועירובה בזו או שנתנו החיצונות עירובן באמצעית בשני בתים אבל אם נתנו שתי החיצונות עירובן באמצעית בבית אחד שלשתן מותרות זו עם זו:

מפרשים

ט"ז

מגן אברהם

באר היטב

(א) באמצעית:    דאז דמי כאלו כולהו דרים באותו בית וחצר דההוא בית הויין.


משנה ברורה

(א) פתוחות זו לזו - דאל"ה לא היו יכולין לערב יחד:

(ב) ופתוחות לר"ה - וה"ה כשפתוחות למבוי. וכתבו האחרונים דה"ה אם החיצונה לבד פתוחה לר"ה או למבוי ואמצעית יש לה דריסת הרגל עם הפנימית השניה שלפנים הימנה נמי דינא הכי דכל אחת שריא עם האמצעית אפילו החיצונה הפתוחה לר"ה ואין הפנימית יכולה לאסור עליה דרגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה כדלקמיה ס"ב:

(ג) עירובה בזו ועירובה בזו - דאז דיורי האמצעית בחיצונה ואין דיורי חיצונה באמצעית למהוי כולהו כי חדא אבל אם נתנו עירובן באמצעית הוי כאלו כולן דרין באמצעית:

(ד) בשני בתים - ואפילו מלאוהו לכלי אחת ואייתר ונתנו אח"כ לכלי אחר דבכה"ג היה מהני אם היו נותנים אותו בבית אחד כמ"ש סימן שס"ו ס"ד אבל אם נתנו בשני בתים לא משתרי החיצונות זו בזו כיון דלא מיחברי אהדדי:

(ה) בבית אחד - והיינו בכלי אחד או דמליא למנא ואייתר [אחרונים]:

(ו) שלשתן מותרות - דהוי כאלו עירבו יחד:




פירושים נוספים

▲ חזור לראש