שולחן ערוך אורח חיים שעב ו

בית שבין שתי חצרות והוא פתוח לשניהם ועירב עם שתיהם אבל החצרות לא עירבו זה עם זה אין לטלטל כלים ששבתו בבתים מחצר לחצר על ידי בית זה שביניהם היה בין שתי חצרות כותל גבוה י' טפחים או שהיה קרקעה של אחד מהחצרות גבוה מחבירו ה' טפחים ועשה עליו מחיצה חמשה להשלימו לעשרה אין יכולים לערב יחד ואם היה הכותל גבוה לשניהם עשרה והיו בראשו פירות בני שתי החצרות יכולים להורידם לחצרות וכן להעלות עליו מפירות ששבתו בחצירות ולהורידם ממנו לחצר אחרת בין שהכותל רחב ד' או אינו רחב ד' אבל פירות ששבתו בבית אם הכותל רחב ד' אסור להעלות לו ולא להוריד ממנו ואם אינו רחב ד' מותר (ובלבד שלא יחליפו כדלעיל סימן שמ"ו סעיף א'). ואם היה הכותל גבוה לאחת מהחצרות עשרה ולשניה אינו גבוה עשרה כגון שקרקעו של אחד גבוה משל חבירו מי שאינו גבוה לו עשרה מותר להשתמש בו אף בכלים ששבתו בבית והשני אסור להשתמש בו אף בכלים ששבתו בחצר והוא שיהא הכותל רחב ד' אבל אם אינו רחב ד' מותר לשתיהן להשתמש בו אף מן הבתים אפילו עירבו כל אחת לעצמה:

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

עריכה

והשני אסור להשתמש בו כו'. דהוי הכותל רה"י אבל אם אין רוחב ד' הוה מקום פטור:

מגן אברהם

עריכה

(ח) ועשה עליו מחיצה: וה"ה כשגבוה מחבירו עשרה בלא מחיצה (גמרא):

(ט) יכולין להורידה: דגג וחצר רשות א' הוא כמ"ש ס"א:

(י) ואם אינו כו' מותר: דבפחו' מד' מקו' פטור הוא (רש"י ומ"מ):

(יא) אף בכלים וכו': ומיירי כשעירבה לעצמה:

(יב) אסור להשתמש: דכיון שהוא לחבירו נמוך מי"ט לא ה"ל דין גג ואם ישתמש הוא בו ה"ל כחצירו ויאסו' חבירו להעלות עליו כלי הבית ולכן אסור הוא בו דנותנין אותו לזה שתשמישו בנחת (ב"י מ"מ דלא כע"ש):

(יג) מותר לשתיהן להשתמש: דהוי מקום פטור (מ"מ):

משנה ברורה

עריכה

(מ) אין לטלטל: ר"ל אע"ג דכלים ששבתו בבית אמצעי מותר לטלטל לשתי החצרות וכן מהבתים שבשתי החצרות אליו מ"מ מהבתים שבחצר זה לחצר זה ע"י בית האמצעי אסור דהא החצרות לא עירבו בהדדי. ודוקא שהעירובין שעשו לא היה מונח בבית האמצעי כ"א בשארי בתים שבחצרות אבל אם הניחו שתי העירובין בבית האמצעי נעשו עי"ז משותפין הכל יחד ומותר לטלטל גם מחצר זה לחצר זה וכעין ההיא דלקמן בסימן שע"ח ס"א עי"ש [מחה"ש]:

(מא) היה בין שתי חצרות כותל וכו': ובזה אין נ"מ אם הכותל רחב ד' או לא דאפילו מחיצה דקה מפסקת בין החצרות כיון שגבוה עשרה:

(מב) גבוה י"ט: דפחות מזה לא חשיב הפסק והוי כחצר אחד ומערבין אחד ואין מערבין שנים:

(מג) ועשה עליו וכו': דקי"ל דהמחיצה מצטרף להתל להשלימן לעשרה:

(מד) אין יכולים וכו': וה"ה כשגבוה מחבירו עשרה בלא מחיצה:

(מה) יכולים להורידם לחצרות: כדקי"ל בראש הסימן דגגין וחצרות רשות אחת הן וראש זה הכותל לא עדיף מגג ודוקא לחצרות אבל לא לבתים אם הוא רחב ארבע:

(מו) ולהורידם ממנו וכו': בין שערבו כ"א בפני עצמו או לא ערבו כלל דכל החצרות רשות אחת הן וכנ"ל בס"א:

(מז) הכותל רחב ארבע: פירוש ארבע טפחים והטעם דכיון דהוא רחב ארבע הוא מקום חשוב בפני עצמו ואינו בטל לגבי שני החצרות ולפיכך אסור להעלות עליו מן הבתים וגם לא להוריד מן הכותל לבתים:

(מח) ואם אינו רחב וכו': דבפחות מד' מקום פטור הוא ומותר להעלות מן הבתים עליו ולהוריד ממנו לבתים:

(מט) שלא יחליפו: היינו להעלות מן הבתים על הכותל ולחזור ולהורידם לחצר השני משום דלמא אתי לאפוקי להדיא מן הבתים לחצר השני בלא הנחה בינתים ועיין לעיל בסימן שמ"ו סוף סעיף א' דהמחבר הביא שם שתי דעות בזה ומלשון הרמ"א כאן משמע דחשש להחמיר:

(נ) מותר וכו' אף בכלים: ומיירי כשעירבה לעצמה דאם לא עירבה אסור מבית לחצר וכש"כ למחיצה:

(נא) ששבתו בבית: דלדידיה נחשב ראש הכותל כקרקע החצר כיון שאינו גבוה י"ט וניחא ליה להשתמש שם:

(נב) אף בכלים וכו': דהואיל שחבירו מותר מבית למחיצה דהוי ליה כחצרו אם ישמש גם השני על המחיצה ויהיה רשות שניהם שולטת במחיצה זו ממילא יאסר הראשון להוציא מבית למחיצה כיון שעירבו כל אחד ואחד לעצמו וע"כ אי אפשר שיהיו שניהם יכולים להשתמש עליו ונותנין הרשות להשתמש לזה שהתשמיש ניחא לו ביותר ולהראשון מפני שהכותל נמוך אצלו ניחא ליה ביותר ובספר אבן העוזר בשם הרשב"א מקיל לשני להשתמש בו בכלים ששבתו בחצר:

(נג) מותר לשתיהן להשתמש: דהוי מקום פטור:

ביאור הלכה

עריכה

(*) ולא להוריד ממנו: פי' אף פירות ששבתו על ראש הכותל למעלה אסור להורידו לבתים ולחצרות מותר [גמרא]:.

(*) אפילו עירבה וכו': לכאורה דוקא בעירבו דבלא עירבו כלל אסור לשתיהן להוציא מן הבתים לחצר [ומסתברא אף להוליך להדיא למחיצה אסור עיין פמ"ג] וי"ל דהכי קאמר אף מן הבתים וכש"כ מן החצרות וע"ז קאי מה שמסיים המחבר אפילו עירבו וכו' דבלא עירבו כש"כ דמותר לשתיהן להעלות מן החצרות על הכותל:.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}