שולחן ערוך אורח חיים שנב ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

היה קורא בו על הגג ונתגלגל ראשו האחד מידו -- עד שלא הגיע לעשרה טפחים התחתונים הקרובים לארץ -- גוללו אצלו.

הגיע לעשרה טפחים התחתונים -- אם הכותל משופע בענין שנח עליו -- אסור לגללו אצלו, וכדי שלא יעמוד בבזיון הופכה על הכתב. ואם אינו משופע -- כל זמן שלא הגיע לארץ גוללו אצלו.

מפרשים

ט"ז

מגן אברהם

(ד) גוללו אצלו:    אפי' נח ע"ג זיז דאם רחב ד' הוי רה"י ואם אינו רחב ד' הוי מקום פטור עיין סי' שמ"ה ס"י:

גוללו אבלו /אצלו/, אבל שאר דברים אסור דהא אפי' בכרמלית ואגודו בידו אסור כמ"ש סס"א כ"ש באויר רה"ר דאיכא למיחש שמא יפלו ויביאם כמ"ש הר"ן וכ"מ סי' שנ"ד סס"א ומיהו באויר כרמלית ואגודו בידו דאיכא ג' קולות אפי' בשאר דברים שרי כ"כ המ"מ ע"ש דקאי אכרמלית וכ"מ בהג"ה ס"א ומ"ש הב"ח בסי' שנ"ד שאפי' באויר ר"ה שרי אם אגודו בידו ע"ש דבריו בעצמו סותרין זא"ז דהא כ' אח"כ דלכתחלה אסור ע"ש דאל"כ ל"ל חוליא גבוה י' אלא ע"כ הטור ג"כ מיירי בחלון גבוה י' דאל"כ א"א למלאה כיון שהחוליא גבוה י' א"כ יבואו המים מלמעלה למטה וישפכו אלא ע"כ החלון גבוה למעלה מי' ע"ש והוי דרך מקום פטור אבל דרך אויר רה"ר אסור והריטב"א שם סבירא ליה כדעת הג"א דספר ושאר דברים שוה ולכן הקשה שם אבל כבר פסק סס"א כהרשב"א וסיעתו דאסור, וכ"ד הטור ומה שסתם בסימן שנ"ד משום דמוכח דאיירי בחלון למעלה מי' וכמ"ש עיין רסי' שנ"ג:

(ה) בענין שנח עליו:    ודוקא כשרבים מכתפין עליו הא לאו הכי הוי כרמלית וכיון דאגודו בידו שרי להביאו אצלו לכ"ע (ב"ח תוס' שבת דף ה') ועיין סי' שמ"ה ס"י:

באר היטב

(ב) לעשרה:    דהוי מקום פטור. אבל הגיע לי"ט שם הוי ר"ה ויש חשש שמא יפול כולו מידו ויבא לאתויי מר"ה לרה"י.

(ג) שנח:    דאין חיוב אלא במונח על גבי משהו. ודוקא כשרבים מכתפים עליו הא לאו הכי הוי כרמלית וכיון דאגודו בידו שרי להביאו אצלו לכ"ע ב"ח ועיין במג"א שהעלה דאויר כרמלית ואוגדו בידו דאיכא ג' קולות אפי' בשאר דברים שרי ע"ש.


משנה ברורה

(יא) על הגג - מיירי בגג שהוא רה"י היה לפניו ר"ה אכן כל שלא הגיע לעשרה טפחים התחתונים הוי האויר מקום פטור וע"כ גללו אצלו:

(יב) גוללו אצלו - ואפילו אם היה כותל הבית משופע ונח עליו או שהיה נח שם ע"ג זיז בין שהיה הזיז רחב ד' ובין שלא היה ד' ובכל זה מותר לכו"ע אפילו בשאר דברים שאינם כתבי הקודש כגון שהיה בידו סדין ונתגלגל ראש האחד מידו דלמעלה מעשרה טפחים אין שום חשש משום ר"ה:

(יג) אם הכותל משופע - ר"ל דאז הוי כמונח ראש אחד על הארץ וע"כ אם נקיל בזה יש חשש שמא יפול כולו מידו שם ויבוא ג"כ לאתויי מר"ה לרה"י:

(יד) שנח עליו - ודוקא כשרבים מכתפים עליו הא לאו הכי הוי כרמלית וכיון דאגודו בידו שרי להביאו אצלו בכתבי הקודש לכו"ע ועיין בביאור הלכה:

(טו) שלא הגיע לארץ - ואפילו יש רק כמלא מחט בינו ובין הארץ כיון שלא נח ממש על הארץ ותלוי באויר לא מיקרי הנחה וגוללו אצלו. ודוקא בכתבי הקודש מקילינן אבל בשאר דברים כל שהגיע לאויר העשרה טפחים שהוא אויר ר"ה אף שלא נח אסור להביאו אצלו דגזרינן שמא יפול כולו לארץ ויבוא ג"כ לאתויי אצלו ויש מקילין בזה. וכל זה באויר ר"ה אבל אם נפל לאויר כרמלית מותר לכו"ע להביאו אצלו כיון שאוגדו עדיין בידו:

(טז) גוללו אצלו - ובביאור הגר"א חולק ע"ז דכל שהגיע תוך ג' סמוך לארץ חשוב כמונח על הארץ ועיין בביאור הלכה:

ביאור הלכה

(*) אם הכותל משופע:    ואם נח ע"ג זיז שאין רחב ד' הוי מקום פטור ומותר להביאו אצלו:.

(*) בענין שנח עליו:    עיין מגן אברהם מה שהעתיק בשם התוספות ועיין בחידושי הרשב"א שהביא בשם הרמב"ן שחלק על התוספות ודעתו דאפילו בשאין רבים מכתפין עליו מקרי הנחה בר"ה אכן הוא כתב דמסתברא כדברי התוספות עי"ש ובחידושי הריטב"א על עירובין משמע לכאורה דהוא סובר ג"כ כהרמב"ן עי"ש:.

(*) גוללו אצלו:    עיין במ"ב מש"כ בשם הגר"א והנה דעתו הוא דעת הר"ח והרמב"ן שהובא בהרה"מ פי"ג הלכה ט"ז עי"ש ודעת המחבר שלא הביא כ"ז פשוט משום דהרי"ף והרא"ש והרמב"ם כולם העתיקו מסקנת הגמרא דעירובין לדינא וטעמייהו נראה דס"ל כמו שכתב הרשב"א [ בשבת דף צ"ז ] בשם רב האי גאון דאף דקאמר הגמרא תניא כוותיה דרב חלקיה מברייתא הראשונה משמע דלא כוותיה עי"ש וסוגית הגמרא בעירובין משמע דנקטא לדינא כמסקנת רבא דכולה ר' יהודה היא בדקאמר שם בדף צ"ח ריש ע"א רישא וסיפא ר"ש ומציעתא ר"י ולא שכר הגמרא דברי ת"ק כלל ע"ש:.



פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן



▲ חזור לראש