שולחן ערוך אורח חיים שמט א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

כל אדם יש לו ארבע אמות ברשות הרבים שיכול לטלטל בהם. ומודדים לו באמה שלו. ואם אמתו קטנה -- נותנים לו ארבע אמות בינוניות של כל אדם שכל אחת מהן ששה טפחים. (ועיין לקמן סימן שצ"ו).

מפרשים

 

(א) ד' אמות מצומצמו':    גופו ג' אמות ואמה כדי לפשוט בו ידיו ורגליו כ"מ מדעת הרב"י והרמב"ם:

(ב) באמה שלו:    היינו הזרוע:

(ג) אמתו קטנה:    והוא גדול נמצא שלא יספיקו לו ד"א:
 

(א) ד"א:    מצומצמות גופו ג' אמות ואמה כדי לפשוט בה ידיו ורגליו עב"י.

(ב) באמה שלו:    היינו הזרוע.

(ג) קטנה:    והוא גדול נמצא שלא יספיקו לו ד"א.
 

(א) כל אדם יש לו וכו' - הטעם דכתיב שבו איש תחתיו והכונה ישיבת כל איש ביום השבת יהיה כשיעור תחתיו דהיינו כשיעור אורך כל גופו ושיערו חז"ל דאורך האדם שהוא שיעור תחתיו הוי ג' אמות ועוד אמה כדי לפשוט ידיו ורגליו ובשיעור זה יכול אדם לטלטל חפצים מכאן לכאן:

(ב) ארבע אמות - מצומצמות [מ"א] והיינו שימדוד אותן בצמצום ועיין בס"ב דארבע אמות שאמרו הן ואלכסונן:

(ג) באמה שלו - דהיינו אם האיש הזה הוא ארוך ביותר מודדין לו הד' אמות בזרוע שלו ונמצא שד' אמות שלו יהיו גדולין מד' אמות של שאר בני אדם:

(ד) אמתו קטנה - ר"ל שגופו בינוני כשאר כל אדם וזרוע שלו קצרה משאר בני אדם ואם ימדדו ד' אמותיו בזרוע שלו יהיו קצרות לפי צורך גופו והתורה אמרה שבו איש תחתיו ע"כ נותנים לו ד"א בינוניות של כל אדם:

(ה) סימן שצ"ו - ר"ל דשם בהג"ה מבואר לענין יוצא חוץ לתחום דהארבע אמות מודדין מרווחות אכן בכאן לענין טלטול ד"א בר"ה יש להחמיר דוקא מצומצמות וכנ"ל בסק"ב:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש