שולחן ערוך אורח חיים שכ טז


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

סעיף זה בטור

אסור מד*להדק מוכין בפי פך שיש בו משקין יחמשום יחסחיטה׃

מפרשים

 

מגן אברהם

(יח) משום סחיטה:    פירוש דכשמהדק והוא לח הוא נסחט [ר"ן תוס' ספי"ד ע"ש] עמ"ש סי' שי"ט ס"י:
 

באר היטב

(יח) סחיטה:    פי' דכשמהדק והוא לח הוא נסחט. ר"ן מ"א.
 

משנה ברורה

(מד) להדק - ומיירי כשהם לחין מן המשקין שבתוך הכלי ואפילו הם עשויין לכך נמי אסור משום דבהידוק המוכין [כל דבר רך כגון צמר גפן ומטלית וכיוצא בהן] בתוך פי הפך בא לידי סחיטה שהיא תולדת ליבון וכנ"ל ואפילו להסוברים דבשאר משקין חוץ ממים אין בו משום מלבן מ"מ אסור שיוצא המשקה הבלוע בו ונופל לתוך הפך והוי בכלל דישה כמו סוחט זיתים וענבים ואף שאינו מתכוין לזה מ"מ פסיק רישא הוא:
 

ביאור הלכה

(*) להדק מוכין:    עיין מ"ב דמיירי שהם לחין כן משמע במגן אברהם וכן מצאתי בפיר"ח שבידינו ולפ"ז לכאורה דאפילו אם אין בפי הפך כלום נמי אסור ומ"ש השו"ע שיש בו משקין משום דסתמא דמילתא אז המוכין כבר נתלחלחו עי"ז ואה"נ דאם הם יבשין עדיין מותר כנ"ל:.
 

כף החיים

חף) סעי' טז. אסור להדק מוכין וכו' הנה לדעת הרמב"ם והרמב"ן דס"ל דסוחט חייב משם מלבן צ"ל דמיירי כאן בפך מלאה מים דאיכא משום מלבן דאם לא כן למה יאסר דהרי כבר כתב הש"ע דבשאר משקין ליכא משום מלבן. אבל לדעת הרשב"א שהובא בהה"מ דסבר דבמשקין דליכא משום ליבון איכא משום דש מיירי כאן בכל המשקין דחיישינן שמא יסחוט ויתחייב משום דש. ומיהו לשון הש"ע שכתב מלאה משקין משמע דמיירי בשאר משקין וע"כ חיובו משום דש. ואע"ג דמדאורייתא אינו אסור אלא אם אין המשקה הולך לאיבוד מ"מ מדברנן אסור בכל ענין. והכא אסור מפני שקרוב הדבר שיבא לידי סחיטה והו"ל כפסיק רישיה דסאור אפי' באיסור דרבנן. עו"ש או' ל"ב. מיהו הא"א או' ח' כתב אפשר שיזוב לתוך הפך ואיכא חיוב מה"ת. וכ"כ הר"ז או' כ"ב:

טף) שם. משום סחיטה. פי' דכשמהדק והוא לח הוא נסחט. מ"א ס"ק ח"H. תו"ש או' ל"א. ואפי' שאינו מתכון מ"מ פסיק רישיה ולא ימות הוא כשיהדק היטב ולכן אסרו להדק כלל שמא יהדק היטב, ר"ז שם:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש