שולחן ערוך אורח חיים רצה א

מבדיל שליח ציבור כדי להוציא מי שאין לו יין:

הגה: ונהגו לומר ולהזכיר אליהו הנביא במוצאי שבת להתפלל שיבוא ויבשרנו הגאולה (טור):

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

ואומרים ויהי נועם. כ' הטור ונוהגין לכפול פ' אורך ימים כו' שעי"כ נשלם השם היוצא ממנו עכ"ל. ומתחילין בואתה קדוש לפי שאין גאולה בלילה וגם ואני זאת בריתי א"א אע"ג דבסי' תקל"ט לענין ט"ב נתן הטור טעם לפי שיהי' נראה כמקיים ברית על הקינות וזה אין שייך כאן נראה כיון דאלו ב' פסוקים ובא לציון ואני זאת בריתי הם סמוכים ביחד בספר ישעיה כל שא"א האחד גם הב' א"א. ובט"ב כ' הטור הטעם באמת על שאין לומר שניהם כיון שאין הפסוק של זאת בריתי אינו שייך ה"נ לא יאמר ואתה קדוש והוא טעם נוסף על שאין גאול' בלילה:

כגון שחל י"ט כו'. אפי' ביום ו' דבעי' ו' ימים שלימים למלאכה:

א"א סדר קדושה. דויהי נועם שייך למלאכת המשכן וע"י שרתה שכינה וזהו ואתה קדוש יושב תהלות ישראל [מצאתי]:

מגן אברהם

עריכה

פסוק ויהי נועם יאמרו מעומד [כתבים] ויש מקומות שא"א ויהי נועם בבית אבל רק מתחילין יושב בסתר [כ"ה] עיין סי' רצ"ו ס"ז וכופלין פסוק אורך ימים וגו' שאז נשלם השם היוצא ממנו [טור מנהגים] וע' במט"מ שהאריך בזה וכ' שיש בישועתי ב' יודי"ן וכשכופלין אותן היא ד' יודי"ם והיא שם הוי"ה במילוי יודי"ן אח"כ מצאתי בתשב"ץ כשכופלין אותו יש בו תיבות כמנין הכהנים ק"ל שכהני חשמונאי אמרו אותו במלחמ' ונצחו וכ"כ בסידור מהרר"ה והיא המילוי שם של הוי"ה במילוי יודי"ן כמ"ש של"ה כזה י' י"ו יו"ד וכו' וקריא' המזמור נחשב' לאחד ובזה מיושב קושית מוהרר"ה במרדכי:

(א) אליהו הנביא במ"ש: שאין אליהו בא בע"ש וגם מבע"י אם יש תחומין למעלה מי' וא"כ דלמא הלכה יש תחומין ולא יבא בשבת לכן אומרים במ"ש [לבוש] דלא כע"ש דלא דק ועיין סי' ת"ר דבי"ב מיל קיי"ל לחומרא ע"ש:

באר היטב

עריכה

(ד) אליהו הנביא: עיין מ"א.

משנה ברורה

עריכה

(א) ואומרים ויהי נועם - ונוהגין לכפול פסוק ארך ימים [טור ע"ש הטעם] ופסוק ויהי נועם צריך לאומרו מעומד. ויש מקומות שא"א ויהי נועם בבית האבל רק מתחילין יושב בסתר וגו':

(ב) וסדר קדושה - היינו שמתחילין מואתה קדוש ואין אומרים ובא לציון גואל לפי שאין גאולה בלילה ולכן גם ואני זאת בריתי אין אומרים לפי שסמוכים הם להדדי בספר ישעיה [ט"ז] ומ"ש שאומרים באריכות היינו בנעימות קול כדי שיתארך מעט יותר ולעכב לרשעים מלחזור לגיהנם דעד שישלימו ישראל סדריהם נמשכת קדושת שבת ואח"כ חוזרים לגיהנם וכמו שאחז"ל דבמו"ש צועק הממונה על הרוחות חזרו לגיהנם שכבר השלימו ישראל את סדריהם [טור]:

(ג) כגון שחל יו"ט וכו' - היינו אפילו חל ביום וי"ו דבעינן שכל השבוע יהיה ראוי למלאכה משום דכתיב בו ומעשה ידינו כוננה עלינו וגו'. ודוקא יו"ט גמור אבל פורים או ע"פ שחל בימי החול אין למנוע מלומר ויהי נועם במו"ש שלפניו:

(ד) סדר קדושה - דויהי נועם שייך למלאכת המשכן שבו ברך משה לישראל בשעה שסיימו מלאכת המשכן ועי"ז שרתה שכינה וזהו שמסמיכין פסוק ואתה קדוש יושב תהלות ישראל ולכך בזמן שאין אומרין ויהי נועם אין אומרים ממילא כל סדר קדושה [ט"ז]:

(ה) ויתן לך - שהם פסוקים של ברכה בתחלת ימי השבוע:

(ו) מי שאין לו יין - דמי שיש לו יין יותר טוב שיבדיל בביתו כדי להוציא את כל בני ביתו ועמ"ש ברצ"ו ס"ז במ"ב:

(ז) במו"ש - דאיתא בעירובין [מ"ג] מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי יו"ט מפני הטורח [שמניחין צרכי שבת והולכין להקביל פניו רש"י] וע"כ אנו מתפללים כיון שעבר השבת ויכול לבוא שיבוא ויבשרנו [טור] ועיין בא"ר שכתב דהמדקדקים אומרים גם שאר פזמונים ושירים כאשר הם מצויים אצלנו וראוי ליזהר לומר רבש"ע וכו' החל את וכו' כי הוא בירושלמי וטור סימן רצ"ט. יש מקומות שמדליקין נרות במקום אופל דעי"ז זכה שאול למלוכה:

ביאור הלכה

עריכה

(*) אבל אומרים ויתן לך: ואח"כ מבדילין [וכ"כ בלבוש] ובמנהגים משמע דמבדילין קודם ויתן לך וכ"ה בכלבו והמנהג כהיום דמאחרין הבדלה [פמ"ג] ועיין בריש סימן רצ"ח בשה"צ שם:.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}