שולחן ערוך אורח חיים רסא ג


שולחן ערוך

מי שאינו בקי בשיעור זה, ידליק בעוד שהשמש בראש האילנות. ואם הוא יום המעונן, ידליק כשהתרנגולין יושבים על הקורה מבעוד יום. ואם הוא בשדה שאין שם תרנגולים, ידליק כשהעורבים יושבים מבעוד יום:

מפרשים

מגן אברהם

באר היטב

משנה ברורה

(כו) בראש האילנות - או בראשי הגגות הגבוהים:

(כז) יום המעונן וכו' - וה"ה כשיש לו מורה שעות שהולך בטוב ויודע עי"ז אימתי הוא זמן השקיעה יכול לסמוך עליו [ברכי יוסף בסימן של"א]:

ביאור הלכה

(*) מי שאינו בקי וכו':    הוא תלמוד ערוך בשבת ל"ה ע"ב ולפ"ז בזמננו דבודאי לא קים לן ג"כ בשעורא דרבנן ובפרט בשבת דהוא מסור לכל בודאי החיוב ע"פ הדין לכ"ע להדליק קודם השקיעה. אח"כ מצאתי זה בשו"ע של הגר"ז שהזהיר מאד על הדבר עי"ש וכתב שם עוד דאם יהיה איזה אונס ח"ו שלא תוכל למהר להדליק עד שקיעת החמה אזי תצוה לא"י להדליק נרות של שבת והיא תברך עליהן הברכה ותבא עליה ברכת טוב ותקבל שכר על הפרישה עכ"ל ועיין לקמן בסי' רס"ג במה שכ' במשנה ברורה ס"ק כ"א בשם האחרונים שדעתם דאין לאשה לברך בזמן שהא"י מדליק:.

כף החיים

כג) סעי' ג'. ומי שאינו בקי בשיעור זה ידליק בעוד שהשמש וכו' והנכון להדליק שליש שעה קודם שקיעת החמה דהיינו במקום שהחמה שוקעת עשרה דקים פחות מהי"ב שעות יש להדליק בי"א וחצי ובמקום ששוקעת פחות שליש מהי"ב צריך להדליק בי"א ושליש. רו"ח או' ב' וכ"כ הפתה"ד או' ג':

כד) שם. ואם הוא יום המעונן וכו' וה"ה כשיש לו מורה שעות שהולך בטוב ויודע עי"ז אימתי שהוא זמן השקיעה יכול לסמוך עליו אבל אם הוא מקדים או מאחר לא ידליק אלא א"כ יודע בודאי שעדיין השמש על הארץ ואם ספק ידליק ע"י עכו"ם:




▲ חזור לראש