פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך

אם יש לו מים טוצריך ליטול ידיו כדי להתפלל טזאף על פי שאינו יודע להם שום לכלוך ולא יברך (יזועיין לעיל סימן צ"ב סעיף ה').

הגה: ואפילו עומד יחמלמודו יטול ידיו יטלתפלה (מנהגים).

ואם אין לו מים מזומנים כאינו צריך ליטול:

מפרשים

מגן אברהם

(ח) עומד מלימודו כו':    וראיה מדאמרי' פ"ט דב"מ באבות העולם דמשהו ידיהו (ה"מ הגמ"נ) פי' דאע"פ שבמתים אין שייך לומר שנגעו במקום מטונף אעפ"כ צריכין ליטול ומ"מ נ"ל דאם נטל ידיו לתפלה אף על פי שהפסיק אח"כ בלימודו כגון בזמן שדורשין א"צ ליטול שנית וכ"מ בברכות דף כ"ג ועיין סי' צ"ב ס"ה ומ"מ בשבת שמפסיקין במכירת המצות נ"ל שצריך ליטול שנית לתפילת מוסף אא"כ לא הסיח דעתו ואם נטל ידיו לאכילה ואכל מ"מ צריך ליטול לתפל' כיון שלא נטל לתפלה משא"כ ברחץ ידיו שחרית דהוי נטילה לתפלה עיין סי' ד' כנ"ל:

באר היטב

(ו) לתפלה:    ואם נטל ידיו לתפלה אע"פ שהפסיק אח"כ בלימודו כגון בזמן שדורשין א"צ ליטול שנית ומ"מ בשבת שמפסיקין במכירת המצות נ"ל שצריך ליטול שנית לתפלת מוסף אא"כ לא הסיח דעתו. (ובספר אליהו רבה פסק דכל זמן שהוא בבה"כ אין צריך ליטול ידיו עוד דמסתמא לא הסיח דעתו) ואם נטל ידיו לאכילה ואכל מ"מ צריך ליטול לתפלה כיון שלא נטל לתפלה משא"כ ברחץ ידיו שחרית דהוי נטילה לתפלה עי' סי' ד'. מ"א.


(ז) א"צ ליטול:    וינקה ידיו בצרור ויתפלל עם הציבור אע"פ שעדיין ישאר לו זמן להתפלל ביחיד ב"ח. ע"ת ע"ש.


משנה ברורה

(טו) צריך ליטול - בין לתפילת המנחה בין לתפלת ערבית דמצוה ליטול ידיו לתפלה:


(טז) אע"פ שאינו יודע - ואם נטל ידיו לתפלת המנחה ולא הסיח דעתו משמירתן אין צריך ליטול ידיו לתפלת ערבית:


(יז) ועיין לעיל - היינו מה דמבואר שם דאפילו היו ידיו מלוכלכות ונוטל ידיו לתפלה אינו מברך ועיין לעיל בסימן וי"ו ס"א במ"ב:


(יח) מלמודו - ר"ל דמסתמא לא נגע באמצע הלימוד במקום מטונף אפ"ה מצוה ליטול בשביל התפלה וכתב המ"א דמ"מ אם נטל לתפלה והפסיק בלימוד א"צ ליטול שנית ובשבת שמפסיקין במכירת המצות צריכין ליטול שנית לתפלת המוסף אא"כ לא הסיח דעתו משמירת ידיו והא"ר כתב דכ"ז שהם בבה"מ מן הסתם אין כאן היסח הדעת וכן המנהג:


(יט) לתפלה - ואפילו נטל ידיו לאכילה ואכל ולא הסיח דעתו צריך נטילה לתפלה שאין נטילתו לאכילה עולה לתפלה אבל נטילת שחרית שנטל כשקם ממטתו ולא הסיח דעתו עולה לו לתפלה:


(כ) א"צ ליטול - אלא ינקה ידיו בכל מידי דמנקי. וכ"ז בסתם ידים אבל אם נגע ידיו במקום מטונף או עשה צרכיו צריך לחזור אחר מים אף בתפלת מנחה ומעריב וכמו בתפלת שחרית וכמבואר שיעורו לעיל בסימן צ"ב ס"ד ע"ש [אחרונים בסימן צ"ב] וע"ש במ"ב ובה"ל ששייך לכאן:

ביאור הלכה

(*) אע"פ שאינו יודע להם שום לכלוך:    מלשון זה משמע לכאורה דדוקא בסתם ידים אבל אם יודע שהם נקיות כגון שנטל ידיו לאכילה ורוצה להתפלל א"צ נטילה ומה שהעתיק הרמ"א דאע"פ שעומד מלמודו אין סתירה לזה דאע"פ שבאמת לכתחלה בודאי יש לו ליזהר שלא לחכך ראשו באמצע הלימוד ושלא ליגע במקומות המכוסים מ"מ אם אירע שנגע ידו באיזה מקום מכוסה הלא דינא הוא דא"צ ליטול ידיו אלא די שינקה ידיו וכמבואר לעיל בצ"ב במשנה ברורה עי"ש [ומה שהביא המנהגים ראיה מא"א הוא אסמכתא בעלמא כנלענ"ד] משא"כ בנטל ידיו לאכילה דבודאי ידיו נקיות מסתברא דא"צ ליטול ידיו לתפלה אכן במגן אברהם סתם הדברים להיפך ממה שכתבנו דאפילו בנטל ידיו מקודם לאכילה צריך ליטול ידיו לתפלה והעתיקו הא"ר וש"א להלכה ולפ"ז לישנא דהשו"ע שכתב אע"פ שאינו יודע וכו' הוא לאו דוקא:.





▲ חזור לראש