באר היטב על אורח חיים רלג
סעיף א
עריכה(א) יצא: אם בדיעבד התפלל בתחלת שעה שביעית דהיינו אחר ו' שעות לא יצא מ"א והיד אהרן. ובית יעקב סי' צ"א פסק דיצא.
(ב) שעות אלו: דהיינו מהנץ החמה עד סוף שקיעתה והוא כמו רביעית שעה קודם צ"ה עיין מ"א.
(ג) לי"ב שעות: ר"ל שהיום משערין לי"ב חלקים אפי' אם יהיה ארוך י"ח שעות וכל חלק נקרא שעה. וע"ל סי' פ"ט ס"ק ג'.
(ד) כחד מינייהו: פירוש שלא ינהוג פעם כך ופעם כך ומכ"ש שלא יתפלל ביום אחד מנחה אחר פלג המנחה וערבית קודם צ"ה. מ"א.
(ה) צ"ה: ז"ל ד"מ מהרי"ל היה מתפלל מנחה בשעת הדחק סמוך לצ"ה ואמר אע"פ שנראה בעיר לילה מ"מ עדיין יום הוא עכ"ל. וכתב המ"א ודוקא בעיר שבתיה גבוהין או יושבת בעמק. ועכשיו נוהגין להתפלל מנחה ומעריב סמוכין זה לזה כי סוברין כרבנן ומה שמתפללין ערבית קודם הלילה היינו מפני הדוחק שטורח הוא לאסוף הציבור שנית. ויחיד שלא התפלל בבה"כ ימתין עד הלילה. וצריך ליזהר שלא יתפללו ערבית קודם פלג המנחה. מ"א.
סעיף ב
עריכה(ו) לתפלה: ואם נטל ידיו לתפלה אע"פ שהפסיק אח"כ בלימודו כגון בזמן שדורשין א"צ ליטול שנית ומ"מ בשבת שמפסיקין במכירת המצות נ"ל שצריך ליטול שנית לתפלת מוסף אא"כ לא הסיח דעתו. (ובספר אליהו רבה פסק דכל זמן שהוא בבה"כ אין צריך ליטול ידיו עוד דמסתמא לא הסיח דעתו) ואם נטל ידיו לאכילה ואכל מ"מ צריך ליטול לתפלה כיון שלא נטל לתפלה משא"כ ברחץ ידיו שחרית דהוי נטילה לתפלה עי' סי' ד'. מ"א.
(ז) א"צ ליטול: וינקה ידיו בצרור ויתפלל עם הציבור אע"פ שעדיין ישאר לו זמן להתפלל ביחיד ב"ח. ע"ת ע"ש.