שולחן ערוך אורח חיים ריד א
שולחן ערוך אורח חיים · ריד · א
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
מפרשים
שם ומלכות. והא דבתפלת י"ח לא תקנו מלכות תי' ב"י בשם רוקח דדוקא בברכה שהיא הודאה להקב"ה תקנו כן אבל תפלה אינה אלא על קבועת צרכיו ולעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואח"כ יתפלל הלכך לא תקנו בה מלכות עכ"ל. ועוד כ' בשם הרא"ש וברכ' ראשונה של י"ח כיון דאיתא בה האל הגדול חשוב כמו מלכות כו' ונרא' דאע"ג דבשאר ברכות י"ח לית בהו האל הגדול מ"מ כולהו בתר' דראשונה גרירי דהויין ברכ' הסמוכה לחברתה:
(א) שם ומלכות: והא דבתפלת י"ח לא תקנו מלכות תירץ ב"י בשם הרא"ש דברכה ראשונה כיון דאית בה האל הגדול חשוב כמו מלכות וכולהו בתרא דראשונה גרירא. כתב הרמב"ם פי"א מברכות העושה מצוה ולא בירך אם היא מצוה שעדיין עשייתה קיימת כגון ציצית תפילין וסוכה מברך אחר שנתעטף אבל אם שחט או כסה או מל בלא ברכה אינו חוזר ומברך אחר עשייה וכן כל כיוצא בזה עיין מ"א. (ועיין בספר אבן העוזר שתמה על פסק ש"ע באם דילג מלת העולם דצריך לחזור ולברך ע"ש).
(א) כל ברכה - היינו בין ברכת הנהנין ובין ברכת המצות בין ברכה ארוכה שיש בה פתיחה וחתימה בין שאין בה אלא פתיחה בלבד חוץ מברכה הסמוכה לחברתה דנמשכת לברכה הקודמת לה שיש בתחלתה שם ומלכות:
(ב) שם ומלכות - והא דבתפלת י"ח לא תקנו מלכות תירץ ב"י בשם הרא"ש דברכה ראשונה כיון דאית בה האל הגדול חשוב כמו מלכות וכולהו בתרה דראשונה גרירא ועי"ש עוד תירוצים:
(ג) ואם דילג - אבל אם דילג תיבת אתה אינו מעכב בדיעבד:
(ד) שם - היינו שלא אמר כלל אזכרה אבל אם אמר אזכרה אחת כגון אדני או אלהינו יצא:
(ה) יחזור ויברך - המחבר מיירי לעניין פתיחת הברכה דאית בה שם ומלכות. והוא הדין לעניין ברכה שיש בה חתימה, אם דילג השם בחתימה הוי כלא חתם כלל:
(ו) דמלך לבד - ובספר אבן העוזר חולק ע"ז ועיין בבה"ל מה שכתבנו בזה:
(*) ואם דילג שם או מלכות וכו': ואף דלענין ברכה אינו יוצא בשתיהם מ"מ יש חילוק ביניהם לענין לא תשא דברכה בשם בלא מלכות נמי יש בה משום לא תשא [פמ"ג בפתיחה בשם ב"י וב"ח] אבל במלכות בלבד בלא שם אינו עובר דלא תשא את שם ה' וגו' כתיב משא"כ מלכות [דרך פקודיך מ"ע ל' ע"ש]:.
(*) ואפילו לא דילג אלא תיבת העולם לבד וכו': ובספר אבן העוזר העלה דדבר זה ספק הוא וע"כ מספק לא יחזור ויברך ע"ש. והנה מה שהעלה דמהרא"ש משמע ג"כ הכי בברכות דף מ' דאינו לעיכובא בדיעבד מדלא הזכיר רק רחמנא מלכא הנה בפרק הרואה גבי ברכת הודאה הזכיר מלכא דעלמא ע"ש וכן ברי"ו ובתר"י הזכירו שם ג"כ מלכא דעלמא וע"כ אפשר דקצור לשון הוא בפרק כיצד מברכין וגם שאר ראיותיו אינן מוכרחות כמו שכתב בספר מגן גבורים אכן מירושלמי משמע לכאורה כוותיה דאיתא התם בריש פרק הרואה כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה והטעם משום דכתיב ארוממך אלהי המלך הרי דבמלך לבד יצא אך יש לדחות דיש לחלק בין מלך לחוד ובין תיבת המלך ואח"כ מצאתי בשו"ע הגר"ז שכתב ג"כ הכי דיש חילוק בין מלך להמלך ע"ש. ולפ"ז אף שאין דברי האבן העוזר בזה מוכרחין לדחות דברי השו"ע וכמה אחרונים שנמשכו אחריו מ"מ אם אמר המלך בה"א הידיעה מסתברא דאינו חוזר:.