שולחן ערוך אורח חיים קצ ג
<< · שולחן ערוך אורח חיים · קצ · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שיעור שתיית יין להתחייב בברכה אחרונה יש ספק אם די בכזית או ברביעית לכך יזהר לשתות או פחות מכזית או רביעית כדי להסתלק מן הספק והכא אי אפשר לשתות פחות מכזית דכל דבר שצריך כוס צריך לשתות ממנו כמלא לוגמיו שהוא רוב רביעית הלכך ישתה רביעית שלם:
מפרשים
שהוא רוב רביעית. פי' דבשאר שתיות שהם רשות יכול להסתלק מן הספק דהיינו אם ישתה פחות מכזית ואז לכ"ע א"צ לברך אחריו ואם ישתה רביעית לכ"ע חייב לברך ע"כ יעשה א' מאלו השנים אבל בכוס של ב"ה אי אפשר לעשות בענין שלא יצטרך לברך אחריו דהיינו שישתה פחות מכזית דכיון דטעון כוס צריך לשתות מלא לוגמא שהוא רוב רביעית והוא יותר מכזית ונמצא חייב לחד דיעה ופטור לדיעה אחרת המצרכת דוקא רביעית ע"כ א"א להסתלק מספק רק בדרך השני שישת' רביעת ויתחייב לכ"ע לברך אחריו וק"ל במ"ש הטור סי' תע"ב בכוס של פסח שא"צ לשתות כל הכוס שהוא רביעית אלא רובו ובסי' ת"פ כתב בכוס רביעית שמברך אחריו והא לחד דיעה אינו חייב בברכה אחרונה כי אם ברביעית וא"ל דהכוסות הראשונות מצטרפות דהא איתא בסי' תרי"ב דאין השתיות מצטרפות אם יש ביניהם יותר מכדי שתיית רביעית וא"כ היה לו לרבינו הטור לפסוק דיש חילוק בין הכוסות דכוס של פסח הרביעית שצריך רביעית שלם לשתות וכמ"ש כאן ותו ק"ל דאמאי לא סגי כמלא לוגמא לברכה אחרונה וכי עדיף הוא מכוס של ב"ה דהוא נלמד ג"כ מוברכת וע"כ נראה דאין כאן ספק גמור דהא הספק הוא כמ"ש ב"י בשם הרא"ש אם סגי בכזית לברכה אחרונה כמו לאכיל' א"ד כיון דכתיב ושבעת ודרשינן על השתיה ממילא צ"ל כדי שביעה והיינו כביצה שהיא שביעה דאכילה או דילמא אפילו טפי מביצה אלא כדי רביעית שהוא ביצה ומחצה דשביעה דשתים הוי טפי משביעה דאכילה ובאמת ראוי להיות שהחיוב הוא אפי' ברוב רביעית דהא הכוס הוא רביעית ודי בשתית רובו וע"כ כתב הרא"ש תחלה דהדין החיוב הוא במלא לוגמיו שהוא רוב רביעית אלא שאח"כ כתב שר"י נסתפק בזה וכתב ע"ז שטוב ליזהר לשתות רביעית שלם לא כ"כ דרך ספק גמור דאלו היו כאן ספק גמור ככל הספיקות היה לו לומר אסור לברך עד שישתה רביעית שלם אלא ודאי דאין כאן ספק גמור דודאי סגי ברובו אלא שיש עכ"פ צד לומר דבעינן טפי על כן טוב הדבר לצד המובחר ביותר לשתות רביעית שלם. ובסימן תפ"ו הבאתי ראיה ברורה לזה מל' הטור ומש"ה שפיר כתב האגור בשם ר"י צרפתי שמבי' ב"י וז"ל נרא' שיש להחמיר לברך אחריו אפי' שתה פחות ממלא לוגמיו. והוא ששתה ד' חומשי ביצה כדאמרינן בפ' ע"פ והוא דשתי רובא דכסא עכ"ל וכתב עליו ב"י ואני אומר שזו היא חומרא במקום שאמרו ספק ברכות להקל עכ"ל. ולפמ"ש לק"מ דאין כאן ספק ברכות מעיקר הדין אלא מצד א' בעלמא י"ל כאן ובאמת זה ר"י צרפתי הוא ר"י בעל התו' שהיה צרפתי וכתבו התו' דעתו בפ"ג שאכלו דף מ"ט וז"ל ולענין שתיה נראה להחמיר אפילו בפחות ממלא לוגמא כו' אלא שהרא"ש כתב דבפ' ע"פ נסתפק ר"י. ובאמת אפשר דהדר ביה ולא ידעינן הי דבתרייתא ע"כ טוב ליזהר כו' ובלבוש פירש מקום הספק דלעיל דעכ"פ כזית בעינן אלא דהספק אי הכזית בלח כמו שיש ביבש כזית דיבש וממילא הוה פחות מרביעית א"ד גם בלח משערי' כאלו הוא קרוש ויבש ממילא הוה בלח רביעית כדאמרי' ר"פ המוציאין ולא ידענא מה חשב בזה להביא ראיה ממקום הסותר אותו דהא אמר שם אביי דדילמא בדם שהוא עב דוק' הוא כך אבל ביין דקליש יש בכזית יותר מרביעית וא"כ היה לו לר"י להסתפק דשמא בעינן אפי' יותר מרביעית שלם אלא ודאי ליתא להאי ספיקא כלל אלא כמ"ש ממילא יש חיוב לברך אם שתה מלא לוגמא מכוס גדול או אפי' פחות מזה אם שתה רוב הכוס כמו לענין כוס של ברכה כנלע"ד ברור:
(ד) שתיית יין: וה"ה בשאר משקין יש ספק (הג"מ פ"ג ומרדכי פרק כ"מ ד"מ) והספק דיש לדמותו לאכילה והוי בכזית או נאמר כיון דקי"ל ושבעת זו שתיה בעינן שישתה כדי שביעה דהוי רביעית כמ"ש ס"י ויש רוצין לומר דעל יין שרף מברך בפחות מכזית דבפורתא מייתבא דעתיה ול"נ דבעינן כשיעור דהא בודאי יש יינות חזקים ומאכלים טובים כגון מרקחת דבפורתא מיתבא דעתיה ואפ"ה בעינן כשיעור דלא חלקו חכמים בשיעורי':
(ה) שהוא רוב רביעית: היינו באדם בינוני אבל באדם גדול בעינן טפי דבשתיה הכל לפי מה שהוא אדם (תוס' יומא דף פ') ומ"מ לא בעינן טפי מרביעית (ר"ן ב"ח סי' ער"ב וכ"כ האגוד' פרק ע"פ):
(ד) יין: וה"ה שאר משקין. והספק הוא דיש לדמותו לאכילה והוי בכזית. או נאמר ושבעת שהוא שתיה בעי שישתה כדי שביעה דהוי רביעית. ויש רוצים לומר דעל יין שרף מברך בפחות מכזית דבפורתא מייתבא דעתיה ול"נ דבעי כשיעור דלא חלקו חז"ל בשיעורים. מ"א.
(ה) או ברביעית: ובספר גן המלך הביא ראיה דשיעורו ברביעית ע"ש והיד אהרן חולק עליו.
(ו) שלם: וט"ז העלה דאם שתה מלא לוגמיו מכוס גדול או בפחות מזה אם שתה רוב הכוס צריך לברך לכ"ע ע"ש. ובספר אליהו רבה דחה דברי ט"ז בשתי ידים והעלה דלעולם צריך רביעית שלם.
(ט) שתיית יין - וה"ה בשאר משקין יש ספק זה:
(י) אם די בכזית - כמו באכילה דקי"ל בכל מקום שיעור אכילה בכזית [והוא כחצי ביצה כמבואר בסימן תפ"ו] ולפ"ז במשקין יחוייב בברכה אחרונה בשליש רביעית דרביעית הוא ביצה וחצי כידוע ועיין סימן רע"א סי"ג מה שכתבתי שם במ"ב ובה"ל:
(יא) או ברביעית - כמו שמצינו בכמה דיני התורה לענין משקין דשיעורן ברביעית:
(יב) והכא וכו' - פי' דבשאר שתיות שהם רשות יכול גם להסתלק מן הספק באם ישתה פחות מכזית דבזה פטור לכו"ע מלברך אחריו אבל הכא בכוס של ברכת המזון א"א לעשות כן דכיון דטעון כוס צריך עכ"פ לשתות מלא לוגמיו שהוא רוב רביעית והוא הרבה יותר מכזית:
(יג) שהוא רוב רביעית - היינו באדם בינוני מחזיק שיעורו כך אבל באדם גדול ביותר משערינן במלא לוגמיו דידיה ומ"מ לא בעי לשתות טפי מרביעית:
(יד) רביעית שלם - עיין ט"ז שכתב דלעיקר הדין קי"ל במלא לוגמיו ולפיכך אם לא שתה רק כמלא לוגמיו חייב לברך ברכה אחרונה אלא דלכתחלה יראה לשתות רביעית כדי לצאת לכו"ע אכן כל האחרונים דחו דבריו והעלו דכל שלא שתה רביעית שלם בין ביין בין בשאר משקין אין רשאי לברך ברכה אחרונה וכדעת השו"ע עוד הסכימו דאין חילוק בין שאר משקין ובין יין שרף אע"פ דביי"ש מייתבא דעתיה דאינשי בפחות מרביעית דלא חילקו חכמים בשיעורן ודלא כט"ז לקמן בסימן ר"י: