שולחן ערוך אורח חיים קצ ב
<< · שולחן ערוך אורח חיים · קצ · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
אחר ששתה כוס של ברכת המזון יברך ברכה אחת מעין שלש:
מפרשים
ט"ז - טורי זהב
מעין שלש. בטור לאפוקי מה"ג שכתבו שאין לברך אחר כוס של ב"ה וכתב ב"י טעם ה"ג מדאמרינן בגמרא רב אשי בריך אכסא קמא ותו לא בירך והוא שלא בדקדוק דזה קאי על ברכת בפה"ג ובזה מודה ה"ג דחייב:
מגן אברהם
(ג) אחר ששתה: ואם דעתו לשתות עוד לא יברך אחריו אלא לבסוף (טור) ונ"ל דאם טעה ובירך אחריה א"צ לברך בתחלה כיון שהי' דעתו לשתות עוד ודוק' כשדעתו לשתות מיד דאל"ה יש לחוש שמא יתעכל כמ"ש סימן קפ"ד ס"ה ועיין סי' קע"ח ס"ב:
באר היטב
(ג) שלש: ואם דעתו לשתות עוד לא יברך אחריו אלא בסוף ואם טעה ובירך אחריו א"צ לברך בתחלה כיון שהיה בדעתו לשתות עוד ודוקא כשדעתו לשתות מיד דאל"כ יש לחוש שמא יתעכל. מ"א.
משנה ברורה
(ח) אחר ששתה וכו' - ואם דעתו לשתות עוד לא יברך אחריו אלא לבסוף אחר גמר שתייתו ודוקא כשדעתו לשתות מיד דאל"ה יש לחוש שמא יתעכל דעיכול של שתיה איננו שיעור גדול כ"כ עיין לעיל סימן קפ"ד ס"ה מ"א ועיין בבה"ל:
ביאור הלכה
(*) אחר ששתה כוס של בהמ"ז וכו': עיין במ"ב מה שכתבנו בשם המ"א דדוקא שדעתו לשתות מיד וכו' ונראה שכונת המגן אברהם הוא דיצטרך עי"ז לברך עוד ברכה ראשונה על השתיה שישתה אח"כ מחדש ואזיל לטעמיה לעיל בסימן קפ"ד סק"ט אך באמת הרבה אחרונים הסכימו שם לדעת אבן העוזר בזה שכל שלא סילק דעתו מהאכילה או מהשתיה לא נתבטלה ברכה ראשונה אפילו שהה כל היום וכמו שכתבנו במ"ב לעיל ע"ש וא"כ לכאורה אין מקום לדברי המ"א גם בסעיף זה אכן לבי מגמגם בזה דנהי דאם שהה הרבה לא נתבטלה ברכה ראשונה כיון שלא הסיח עכ"פ דעתו מ"מ מאן יאמר לן דרשאי לעשות כן דהרי עכ"פ מפסיד ברכה אחרונה של אכילה ושתיה זו ומה שיברך לבסוף לאחר אכילה ושתיה שניה לא מהני כלל לזה כיון שכבר נתעכל והוי כמי שאינו ומה גם שמצוי כמה פעמים שבהמשך איזה זמן נשתנה רצונו או מטריד מאיזה דבר ואינו אוכל ושותה עוד וא"כ בודאי מפסיד ברכתו לגמרי:.
(*) יברך ברכה אחת מעין שלש: ואם דעתו לשתות עוד לא יברך אחריו אלא לבסוף [טור] וכתב המ"א דאם טעה ובירך אחריו א"צ לברך בתחלה כיון שהיה דעתו לשתות עוד והגר"ז וח"א בהלכות קה"ת העתיקו דבריו ועיין בחידושי רע"א בשם תשובת קרית מלך רב דדוקא כשטעה בדין דחשב דצריך לברך ברכה אחרונה אע"פ שרצונו לשתות עוד אבל בשכח שיש לו לאכול עוד ובירך ברכה אחרונה צריך לברך על מה שאכל אח"כ עכ"ל. ועיין בא"ר שמסתפק בדינו של המ"א ובגדי ישע ומאמר מרדכי חולקים על המ"א ודעתם דברכה אחרונה הוא סילוק גמור בכל גווני וכן מצדד בנהר שלום וע"כ למעשה צ"ע:.