שולחן ערוך אורח חיים קפט א

ברכה רביעית ^אלא יאמר תתברך ולא יאמר בה ^בהחי ^גכי אם בבית האבל ואומר בה ^דשלשה מלכיות ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם האל אבינו מלכנו כו' ^ההמלך הטוב. וג' הטבות הוא הטיב לנו הוא מטיב לנו הוא ייטיב לנו. וג' גמולות הוא גמלנו הוא גומלנו הוא יגמלנו:

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

עריכה

ברכה רביעית כו'. בברכה זו תקנו שם ומלכות בפ"ע מה שא"כ בג' ראשונות לפי שהם דאורייתא וכולהו חשיבי כאחד וכיון דבתחלה אומר שם ומלכות אין צריך בשנים האחרים רק בברכת רחם היה ראוי עוד לומר בפי' מלכות שמים כיון דמבקש בה בקשה על השבת מלכות בית דוד אלא שאין זה כבוד של מעלה לבקש על מלכותו יתברך אצל בקשות מלכות בו"ד. וברכה זו הרביעית היא מדרבנן שתקנו על הרוגי ביתר שנתנו לקבור' הלכך פותחת בברוך דלא הוי סמוכה לחברתה ואינה חותמת בברוך לפי שהיא מטבע קצר שלא תקנו תחלה אלא הטוב והמטיב ואח"כ הוסיפו בה דברים ויש בה ג' מלכיות א' דידיה ב' לרמז על מה שהיה ראוי להזכיר בברכת רחם וכיון שתקנו בשביל ברכת רחם הזכירו עוד אחד בשביל ברכת הארץ כדי שיהיה מעלה שוה לכולם:

לא יאמר תתברך. שכבר אמר ברוך אתה. בנוסח ברכה זו נדפס אל שבכל יום כו' ואין לו פי' וקצת אומרים אל בכל יום וג"ז אינו נוח דלמה הוצרך להזכיר כאן שם אל דהא התחיל לומר המלך הטוב והמטיב וע"ז קאי שבכל יום כו' ואם בא לייחס ההטבה לשם אל היה לו לומר המלך האל הטוב והמטיב לכל. וגם ברמב"ם לית' לשם זה קודם שבכל יום ואפי' למ"ש תחל' האל אבינו כו' כתב ב"י בשם אבודרה"ם דאין לומר אותו כיון שכבר אמר אלהינו וכן כ' רב עמרם בברכה שלאחר המגילה עכ"ל. ומיהו בנוסח הרמב"ם כתוב האל בברכה ד' עכ"ל ב"י ובסי' תרצ"ב כ' הטור בשם רע"מ דלא אמרינן האל הרב את ריבנו כיון שכבר אמר אלהינו א"כ ה"נ כן בהאי ברכה א"כ האי אל קודם שבכל יום דליתי' אפילו ברמב"ם ודאי אין מקום לומר כן אלא כולה חדא מילתא ופירש אותו המלך שהטיב ומטיב בענין הרוגי ביתר הוא הטיב לנו גם בכל צרכנו והוא מטיב ויטיב לנו היה הוה ויהיה ב"ה:

מגן אברהם

עריכה

(א) הטיב לנו: ועכשיו נוהגין לומר הוא הטיב מטיב ייטיב לנו הכל כאחד דכבר אמרו ב' הטבות דהיינו הטוב והמטיב וכ"כ רש"ל, כתב הכל בו אל שבכל יום דמשמע ח"ו שיש ב' רשויות ואל שבכל יום הוא מברכין אלא יאמר אל בכל יום וכו' (של"ה ב"ח), כשיש עכו"ם בבית נוהגין לומר כלנו יחד בני ברית, וכתב הט"ז בי"ד שאינו נכון דכיון שאומר כולנו יחד הכל בכלל אלא יאמר אותנו בני ברית כולנו יחד, והטעם לפי שאסור לברך עכו"ם דכתי' לא תחנם (מט"מ כל בו), כשיש מומר לעכו"ם במקום סעודה צ"ל בני ברית דמומר אינו בכלל ברית כמ"ש התוס' בסנהדרין דף ע"ב וקשה דא"כ למה כת' רמ"א באבן העזר סימן קמ"א ססל"ג דמומר דינו כפסול עדות דאוריית' משמע דאם נתקיים הגט בחותמיו מותר לשלחו ע"י מומר לכ"ע תיפוק ליה דאינו נעשה שליח משום דאינו בן ברית וכדאי' בגיטין דף כ"ג ע"ב וי"ל דהתוס' מיירי במומר להכעיס וכדמסיי' טעמ' דמורידין ולא מעלין וזהו דוקא בלהכעיס כמ"ש ביורה דעה סי' קנ"ח ובאבן העזר אפשר דרמ"א מיירי בלתיאבון וצ"ע, ומי שיצא מן הכלל הוי כלהכעיס וכמ"ש בסי' קנ"ט וע"ש ביורה דעה סימן קי"ט סי"א עיין בחושן משפט סימן רס"ג ובגיטין דף כ"ג ע"ב אי' דנשים בכלל בני ברית הם וה"ה עבדי', בברכ' בעל הבית מסיים ונאמר אמן שאין יכול לגזור אומר ואמרו אמן משא"כ בעושה שלום וכו' שהוא שבחו של הקדוש ברוך הוא וכל ישראל מצוין ע"כ אומר ואמרו אמן, בשבת ור"ח יאמרו מגדול ישועות וגו' ובחול יאמ' מגדיל דחול"ם הוי מלך גדול וחיר"ק בלא יו"ד מלך קטן ועוד דמגדיל כתי' בתהלים ועדיין לא מלך דוד (אבודרה' כ"ה) ועיין בב"ה של מהר"ן, יש לענות אמן אחר הרחמן יאמר ויברך אותנו אותנו כל אחד ואחד בשמו שנתברכו אבותינו וכו', בכל מכל כל הכ"ף בדג"ש, מאת ה' וכו' הוא יעשה שלום (מט"מ):

באר היטב

עריכה

(א) האבל: ואם מברך לעצמו אומר בעצמו תורת אדם מ"א. כשיש עכו"ם בבית נוהגים לומר כולנו יחד בני ברית. וט"ז ביורה דעה כתב שאינו נכון דכיון שאומר כולנו יחד הכל בכלל אלא יאמר אותנו בני ברית כולנו יחד. כשיש מומר לעכו"ם במקום סעודה צ"ל בני ברית דמומר אינו בכלל ברית. מ"א ע"ש. ובתשובת יד אליהו סי' פ"ג הרבה להקשות עליו וכתב שאין לאומרו ע"ש.

משנה ברורה

עריכה

(א) לא יאמר תתברך - שכבר אמר ברוך אתה ה':

(ב) החי - כי בקצת סדורים היה כתוב המלך החי הטוב וכו':

(ג) כי אם בבית האבל - וכדלקמיה בס"ב:

(ד) שלשה מלכיות וכו' - וטעם כל זה הוא דברכת הטוב והמטיב אינו מן התורה אלא שחכמים תקנוה על הרוגי ביתר שניתנו לקבורה ואמרו הטוב שלא הסריחו והמטיב שנתנו לקבורה וקבעוה לברכת המזון מפני שכולה הודאה ושבח על הטובה שהטיב עמנו וגם זו מן הטובות וסמכוה לברכת בונה ירושלים מפני שכשנחרבה ביתר נגדעה קרן ישראל ואינה עתידה לחזור עד שיבוא בן דוד ומפני שכבר סיימו ברכות שהם מן התורה וזו היא מדרבנן לא מקרי זו ברכה שהיא סמוכה לחברתה ולהכי פותחת בברוך [ומה שאין אנו חותמים בה בברוך אע"פ שהיא ברכה ארוכה מפני שמתחלה תקנוה במטבע קצר שלא הוזכר בה אלא הטוב והמטיב לכל ואח"כ הוסיפו בה יתר הדברים] ותקנו בה ג' מלכיות מפני שכבר תקנו להזכיר מלכות בית דוד בבונה ירושלים וכיון שמזכירין מלכות בית דוד היה ראוי להזכיר גם מלכות שמים אלא מפני שאין זה דרך כבוד להזכיר בסמוך ממש מלכותא דשמיא למלכות בו"ד רצו להשלימה ולהזכיר בברכת הטוב והמטיב מלכות כנגדה ואגב שתקנו להזכיר מלכות כנגד ברכת רחם תקנו להזכיר עוד פעם מלכות כנגד ברכת הארץ שלא הוזכר גם בה מלכות (ואע"פ שמעיקר הדין אין צריך בה מלכות שהיא סמוכה לברכת הזן ובה נזכר מלכות) וכיון שאומרים בה ג' מלכיות אומרים בה ג"כ ג' הטבות מפני שעיקר הברכה היא על שם ההטבה דהיינו הטוב והמטיב וכיון שאומרים בה ג' הטבות והיא ברכת הודאה כמו שכתבנו אומרים ג"כ ג' תגמולות עכ"ל הלבוש:

(ה) המלך הטוב - אין לומר אל שבכל יום וכו' דמשמע ח"ו שיש שתי רשויות ואותו אל שבכל יום אנו מברכין אלא יאמר אל בכל יום וכו' ויותר נכון שלא לומר כלל מלת אל שהרי כבר אמר האל אבינו. בבהמ"ז בעה"ב מסיים ונאמר אמן שאין יכול לגזור אומר ואמרו אמן משא"כ בברכת עושה שלום במרומיו שהוא שבח של הקב"ה וכל ישראל מצווין אומר ואמרו אמן. אחר הרחמן יש לענות אמן וכן אחר כל תחנה ובקשה אע"פ שאין בה שם [כל בו ושל"ה]. יאמר ונשא ברכה מאת ה' כלשון הפסוק ישא ברכה מאת ה'. נוהגים לומר בשבת ויו"ט ור"ח מגדול ובחול מגדיל ויתר דקדוקים שבנוסח בהמ"ז עיין בא"ר סימן קפ"ז שהאריך בזה:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}