שולחן ערוך אורח חיים קפח ג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

צריך להזכיר בברכה שלישית מלכות בית דוד ואין להזכיר בה שום מלכות אחר והאומר ומלכותך ומלכות בית דוד משיחך טועה שאין להשוות מלכותא דארעא עם מלכותא דשמיא וכן אין לומר בה אבינו מלכנו.

הגה: ויש אומרים דאף כשאומר יעלה ויבא לא יסיים מלך חנון ורחום אלא ידלג מלת מלך (אבודרהם) וסברא נכונה היא אבל לא ראיתי נוהגין כן:

מפרשים

ט"ז

אבל לא ראיתי נוהגין כן. לענ"ד ראיתי טעם נכון לזה דמה שהיה ראוי להזכיר מלכות שמים בברכ' זו אינו אלא מצד שמזכיר מלכות דוד ראוי להזכיר שם גם מלכות שמים אלא שאינו דרך כבוד להשוות' יחד דהיינו לומר סמיך למלכות דוד מלכות שמים וכ"ה באשר"י בהדי' וז"ל אלא שלא רצו להזכיר מלכות שמים אצל מלכות בית דוד עכ"ל. וכ"ה בטור סי' קפ"ט אבל רחוק ממנו אין שום מניע' דהיינו באותו ענין שמזכיר בקש' על מלכות בית דוד אין להזכיר סמוך לו קצת ע"כ אין לומר אבינו מלכנו שהוא ג"כ סמוך לו דמ"ש ועל הבית הגדול כו' הוא חד ענינ' עם מלכו' בית דוד דזה תלוי בזה אבל באל מלך חנון כו' הוא רחוק ממנו ואינו מענין בקש' זו וא"ל הי' להם לתקן מלכו' שמים במקום אחר רחוק ממנו דבזה לא היינו מרויחי' כלום דהא ברכ' הארץ ג"כ לא תקנוהו אלא דסמכו על מה שהי' ברכה הסמוכה וברכ' ראשונה יש בה מלכו' וה"ה בברכת רחם אלא דהיה ראוי להזכיר שנית אצל מלכו' בית דוד ולבקש עליו רק שאינו דרך כבוד וברחוק ממנו אין שום צורך בו ואם מזכירו שם אין בזה העדר כבוד של מעל ומ"מ תקנו בברכ' הטוב והמטיב להשלים כנגד זה להורות שהי' הראוי להזכיר אצל מלכו' בית דוד כנלע"ד:

מגן אברהם

(ב) לא ראיתי נוהגין:    גם התוס' כתבו דיש נוהגים לומר מלכות בבונה ירושלים ע"ש, ומכ"ש ביעלה ויבוא דמילת' בפ"ע היא לכן אין למחות ביד הנוהגין כן וגם בלבוש השמיט הג"ה זו:

באר היטב

(א) נוהגין כן:    ואין למחות ביד הנוהגין כן. מ"א.


משנה ברורה

(ג) שום מלכות אחר:    היינו כגון הא דמסיים המחבר לקמיה:

(ד) והאומר וכו':    צ"ל לכן האומר וכן הוא בטור:

(ה) אבינו מלכנו:    אלא יאמר אבינו רוענו‏[1] ואע"ג דאינו אומר ביחד ממש עם מלכות בית דוד מ"מ כיון דבחד ברכה הוא לאו אורח ארעא לאדכורי מלכותא דשמיא אצל מלכותא דבשר ודם:

(ו) אבל לא ראיתי וכו':    והאחרונים כתבו טעם לזה כיון דענין בפ"ע לגמרי הוא לא קפדינן בזה ואומרים אותה כמו שהיא מסודרת בתפלת י"ח לכן אין למחות ביד הנוהגין כן:

ביאור הלכה

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן



▲ חזור לראש

  1. ^ נראה שצ"ל "רענו" בשו"א תחת הריש כמו שכתב בעצמו בסימן קפז סק"ב. מיכאל