שולחן ערוך אורח חיים קעט ד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

כשאדם נכנס לבית חבירו ויש שם חבורות הרבה שאוכלים וכל אחד מושיט לו כוס יש מי שאומר שמברך על כל אחד בורא פרי הגפן כי בכל פעם הוא נמלך:

מפרשים

 

ט"ז - טורי זהב

וכל אחד מושיט כו'. פי' והוא אינו קובע עמהם בשתיה וע"ל סימן קע"ד:


 

מגן אברהם

(ו) כל אחד מושיט:    ואפילו עדיין לא שתה כל כוס הראשון צריך לברך כמ"ש ביורה דעה סימן י"ט ס"ז ועיין סי' ר"ו ס"ה וכ"מ סימן קע"ד ס"ה:
 

באר היטב

(ו) נמלך:    ע"ל סי' קע"ד ס"ה מ"ש בשם הט"ז.
 

משנה ברורה

(יד) כשאדם נכנס וכו' - היינו שלא קראוהו להיות נקבע עמהם לשתות ככל המסובין:

(טו) הרבה - וה"ה בחבורה אחת כשכל אחד מושיט לו כוס דעל כל כוס וכוס הוי נמלך וכדלקמיה:

(טז) נמלך - דאינו יודע אם יושיטו לו כוס אחר ואפילו אם הושיטו לו כוס אחר בשעה דעדיין לא גמר לשתות כוס הראשון נמי דינא הכי דצריך לחזור ולברך עליו בפני עצמו כיון שבשעה שבירך לא היה דעתו ע"ז שלא היה יודע שיושיטו לו עוד. וכ"ז דוקא בסתמא אבל אם בשעת ברכתו היה דעתו שתעלה הברכה על כל מה שיתנו לו א"צ לברך על כל כוס אף שלא היה יודע אז אם יתנו לו מ"מ מהני דעתו לזה ובמקום שהמנהג שמושיטין כוסות הרבה למי שנכנס במסיבת הקבועים לשתיה אז אפילו בירך בסתמא על כוס אחד אמרינן דדעתו היה על כל מה שיתנו לו וא"צ שוב לברך על כל כוס וכוס. ומ"מ טוב יותר שיכוין בשעת ברכה על כל מה שיתנו לו:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש