פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) ולא לשתות:    אבל להפסיק בדבור מותר וכ"מ סי' קפ"ג ס"ו מ"א. והאר"י ז"ל אוסר עיין ש"ע שלו מעשה ע"ז.


(ב) ונברך:    דעת הש"ע לחלק בין נטל ידיו להב ונברך. דלהב לן ונברך סגי לברך המוציא וא"צ בה"מ אבל בנטל ידיו צריך דוקא בה"מ תחלה וט"ז חולק וס"ל דבכ"מ א"צ רק ברכת המוציא ולא בה"מ ע"ש. וכ"כ המ"א שאין חילוק בין נט"י להב לן ונברך ע"ש. ועיין יד אהרן ובתשובת נאמן שמואל סי' ז'. כתב מהרש"ל י"א כששופכין כוס לבה"מ אפי' בלא דיבור הוי כאומר הב לן ונברך. עטרת זקנים.

סעיף בעריכה


(ג) הדעת:    דודאי דעתו אם ירצה בעה"ב לאכול ולשתות עמו יאכל וישתה עמו ולכן נ"ל אם בשעת אמירתו הסיח דעתו בבירור שאף שיאכל וישתה בע"ה לא יאכל וישתה עמו ונמלך אח"כ צריך לברך וכל שכן כשנטל ידיו. מ"א.


(ד) בעה"ב:    ואז כולן אסורין. ונ"ל דוקא כששתקו והסכימו לדבריו. מ"א.

סעיף געריכה


(ה) משנטל הכוס:    ודינו כנט"י. מ"א.

סעיף דעריכה


(ו) נמלך:    ע"ל סי' קע"ד ס"ה מ"ש בשם הט"ז.

סעיף העריכה


(ז) הראשון:    דאתכא דבע"ה סומכין שיודעים שיתנו להם כל צרכן משא"כ בשמש סוף סימן קס"ט שנמלך הוא בכל פעם. וט"ז חולק וכתב דצריך לברך על כל מין ומין שנותנין לו. ע"ש שכ' דדברי הרב כאן תמוהים מאד והיד אהרן הרבה להקשות על הט"ז והעלה ומקיים כפסק הש"ע ע"ש.