שולחן ערוך אורח חיים קמו א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אסור לצאת ולהניח ספר תורה כשהוא פתוח. אבל בין גברא לגברא שפיר דמי.

מפרשים

ט"ז

מגן אברהם

(א) אסור לצאת:    אפי' בין פסוק לפסוק [טור] ונ"מ בשבועות שאומרים אקדמות:

(ב) ש"ד:    דוקא לצורך גדול (סדה"י):

באר היטב

(א) לגברא:    דוקא לצורך גדול סדה"י. ובין פסוק לפסוק אסור. טור מ"א פר"ח.


משנה ברורה

(א) אסור לצאת וכו' - וע"ז נאמר ועוזבי ה' יכלו ומתרגמינן ודשבק אורייתא דיי' ישתצון ואפילו איכא עשרה דצייתי לס"ת זולתו וגם הוא כבר שמע קה"ת בעשרה אפ"ה אסור:

(ב) אבל בין גברא לגברא - והוא כשנשארו עשרה בביהכ"נ:

(ג) שפיר דמי - והיינו כשכבר שמע קה"ת או שדעתו לבוא מיד וגם זה אינו מותר כ"א כשהוא לצורך גדול:

ביאור הלכה

(*) כשהוא פתוח:    מלשון זה משמע דאפילו לא התחילו עדיין לקרות אסור מכיון שכבר נפתח הספר ואף דבס"ב סתם המחבר כהרמב"ם דדוקא כשהתחיל לקרות אסור הכא לענין לצאת חמיר טפי ואף דלענין בין גברי לגברי חמיר שם מהכא דהכא שרי והתם אסור לענין לצאת כשהיא פתוחה חמיר הכא מהתם אכן מלשון הרמב"ם משמע דהכא ג"כ אינו אסור רק כשהתחיל לקרות אמנם לפי מה שמצדד המ"א וכן משמע מהגר"א דשם ג"כ אסור תיכף משנפתח א"כ בעניננו בודאי אין להקל:.

(*) אבל בין גברא לגברא:    עיין בתשב"ץ ח"ג סימן צ"ח שכתב דזהו דוקא כשאירע הדבר באקראי בעלמא אבל כשעושין זה תדיר נראה פירוק עול תורה וכמעט שאני אומר שעליהם נאמר ועוזבי ה' יכלו ח"ו ע"ש:.

(*) שפיר דמי:    עיין בפר"ח שמצדד לומר דמשעה שגמר הקריאה אפילו לא בירך עדיין ברכת אשר נתן יכול לצאת ובספר מטה יהודה חולק ע"ז דהברכה שייכא להקריאה וחשיבא כוותיה עי"ש:.



פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן



▲ חזור לראש