מגן אברהם על אורח חיים קמו
סעיף א
עריכה(א) אסור לצאת: אפי' בין פסוק לפסוק [טור] ונ"מ בשבועות שאומרים אקדמות:
(ב) ש"ד: דוקא לצורך גדול (סדה"י):
סעיף ב
עריכה(ג) כיון שהתחיל: זהו דעת הרמב"ם ופשט הגמ' והפוסקים משמע דמשנפתח ס"ת אסור וב"ח פסק דבין גברא לגברא מותר ובפרט האידנא שמאריכין במי שבירך:
(ד) אפילו בד"ת: אפילו להורות לאדם ששואל לפי שעה או לפרש דבר איסור (רי"ף):
(ה) שרי: אפילו ליכא י' דצייתי [כ"ה ת"ה] כיון דעסיק באותו ענין ובשל"ה מחמיר אפי' לסייע לחזן מתוך החומש ומט"מ כתב דנכון לקרות בלחש עם הש"ץ דא"א לכוון לשמוע כמ"ש סימן נ"ט ס"ד:
סעיף ד
עריכה(ו) א"צ לעמוד: אפילו העומדים על הבימה דא"צ לעמוד מפני ס"ת אלא כשאדם נושאה אבל כשמונחת במקומה א"צ ע' ריש סימן קמ"א ובמגילה ר"פ הקורא עומד דדוקא הקורא צריך לעמוד וכ"מ ביורה דעה סי' רפ"ב ס"ב ובסי' רמ"ד והא דהוצרך לומר שם בסי' רמ"ב סי"ח לפי שהס"ת ברשו' אחרת משמע דהעומדים על הבימה צריכים לעמוד היינו בשעה שמגביהין אות' וכ"ה בב"י שם בשם רשב"א וכ"ה בתוס' מנחות דף ל"ג ובשעת ברכת התורה צריכין הכל לעמוד [מ"ב סוף הס' ומ"ע סי' צ"א] דהוי דבר שבקדושה:
(ז) ויש מחמירין: ובין גברא לגברא לכ"ע שרי לישב (ב"ח):