שולחן ערוך אורח חיים קלז ג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אם דלג פסוק אחד ולא קראו אם הוא במנחה בשבת או בב' וה' וקרא יו"ד פסוקים בלא פסוק המדולג אינו חוזר ואם לאו חוזר אבל בשבת אפילו דילג פסוק אחד חוזר וקורא ואפילו אחר שהחזיר את התורה ואמר קדיש חוזר וקורא הוא ושנים עמו ואפילו הפטיר והתפלל מוסף חוזר וקורא פרשת המועדים (דינם) כמו מנחה בשבת ושני וחמישי לפי שכבר קראו הפרשיות בשבתות שלהן:

מפרשים

ט"ז

ואפי' דילג פסוק א' חוזר. פי' ומברך ברכת התורה ומ"ה קור' אותו הפסוק ושנים עמו. דברכות צריכות שיהיה בהם ג' פסוקים:

מגן אברהם

(ג) במנחה בשבת:    במ"ס פי"א בחול ובמנחה של שבת ובמנחה של י"ט אבל בשבת כו' ואפשר דט"ס הוא וצריך להיות ביום טוב כמ"ש בת"ה סימן כ"ד דבמנחה די"ט ליכ' קריאה וכ"מ בשבת רפ"ב ועוד מדסיים אבל בשבת משמע דבי"ט אינו חוזר:

(ד) י' פסוקים:    לאו דוק' אלא בט' סגי עס"ד ואפשר כשדילג באמצע לא סגי בפחות מי':

(ה) חוזר וקורא:    כתוב בת"ה אפי' קראו ז' גברי בלא פסוק המדולג ומשמע דצריך לברך כשחוזר וקורא:

(ו) ושנים עמו:    לפי שאין קורין בתורה פחות מג"פ, כ' ר"מ לובלין סי' פ"ה הש"ץ קרא בשבת דיום א' ח"ה של סוכות וקרא למפטיר וביום השני וגלל הס"ת ולא קרא וביום השלישי וכבר בירך לאחריה והוריתי לחזור ולפתוח הס"ת ויקרא הש"ץ בקול רם וביום השלישי עד גמיר' בלא ברכה לפני' ולאחריה כיון דביום השלישי אינו אלא משום ספק' לא מברכי' כדאשכחן בסוכה בש"ע דברכוי לא מברכים ואף על גב דבשכח בפ' פרה מברכין [כמ"ש בס"ה] שאני פ' פרה שהיא דאוריית' (ועמ"ש סי' תרפ"ה) ואף על גב דאנן בקיאינן בקביע' דירח' מ"מ לא החמירו בקריאת המועדים כמ"ש בת"ה סימן כ"ד ואף די"ל דת"ה לא מיירי אלא בשאר פרשיות המועדים אבל בקרבנות המוספין דחובת היום נינהו ס"ל דחוזר אם דילג מ"מ מאחר דכתב סתמ' משמע דאינו מחלק ועוד דאפי' בשבת דכתב בהג"מ דחוזר אם דילג יכול להיות דיקרא בלא ברכה מכל הלין טעמי הוריתי לקרות בלא ברכה מ"מ המורה לברך לא הפסיד עכ"ל והנה הרב לא ראה במ"ס פ' בתר' שכתב בהדי' דאם דילג פסוק א' בשבת חוזר ופותח ומברך וקורא ע"ש אך על פ' המועדים דמוספין יש להסתפק ומ"ש מדכתב הת"ה סתמ' משמע דאינו מחלק כמדומה שראה רק בב"י ולא ראה גוף הדין בת"ה שקאי התם על מ"ש בקצת מקומות שירת הים וי' הדברות עם הש"ץ ואין שומעין מהש"ץ וכו' ונשא ונתן בדבר וע"ז כתב אבל בז' של פסח ובשבועות אין קפיד' כ"כ הואיל וכבר קראו הפרשיות בשבתות שלהן דמו לב' וה' עכ"ל וא"כ לא בא הת"ה לאשמעינן דין המועדות אלא אגב אורחיה ולא מצינו למידק כלום מדסתם והנה בתוס' דמגילה דף כ"ג כתבו אם קרא בי"ט כל המנין ושכח לקרות חובת היום יחזור ס"ת ויקרא אחר בחובת היום ואחרון שקרא קודם הוי כמאן דלית' עכ"ל ול"נ מדסתמו ס"ל דבכל המועדים חוזר לא מבעי' בחג דדינ' דגמ' לקרות בקרבנות החג דחוזר אלא אפי' בשאר מועדים דתקנת ר"ע הוא לקרות בקרבנות היום כמ"ש התוס' והרא"ש שם וכ"כ ב"י סימן רפ"ב בשם ש"ל ע"ש אפ"ה צריך לקרותם דמ"ל שקראם תכף או אחר זמן דאין גורם בזה ברכה אחרת אבל אם דלג פסוק א' אינו חוזר דלא גרע מגוף פ' המועדים שנזכר בגמ' ואפ"ה אינו חוזר כ"ש במוספין ומעתה בנדון דידן שדלג וביום השלישי הוי כאלו לא קרא כלל דשמא היום יום ג' ובפרט לדידן דבקיאינן בקביע' דירחא דהוי ודאי ומ"ש דמספק' לא מברכין צ"ע דכל י"ט שני הוי ספיק' ומברכינן אקידוש והבדלה כמה ברכות כיון שתקנו חכמים ועיין בתוס' סוכה דף מ"ד ובשבת דף כ"ג ומה שאין מברכין בש"ע אסוכה היינו כמ"ש מהרי"ל שלא יעבור על בל תוסיף או משום דלא לזלזלי בי"ט כמ"ש התוס' גבי לולב לכן נ"ל פשוט שיברך כמש"ל בשם התוס' ועיין בלבוש:

(ז) פרשיות המועדות:    ובתיקון יששכר כתוב דדינם כשבת ואין נוהגין כן [כ"ה]:

באר היטב

(ב) עשרה פסוקים:    ל"ד דה"ה אם לא קרא רק ט' פסוקים ג"כ יצא כמ"ש המחבר סעיף ד' ואפשר כשדילג באמצע לא סגי בפחות מיו"ד. מ"א.

(ג) פסוק א':    ואפי' קראו כ"א פסוקים לז' גברי בלא פסוק המדולג אפ"ה חוזר וקורא. עיין שכנה"ג פר"ח.

(ד) וקורא:    ומברך ברכת התורה ומש"ה קורא אותו הפסוק ושנים עמו דברכות צריכות שיהיו בהם ג' פסוקים מ"א ט"ז וכ"פ הפר"ח שצריך לברך לפניה ולאחריה דלא כמהר"ם מלובלין עיין מ"א. עס"ק ט'. וע"ת הסכים עם מוהר"ם מלובלין דחוזר וקורא בלא ברכה תחלה וסוף עיין שם. ועיין יד אהרן ובני חייא ובמעיל שמואל סי' ב' (ובס' אליהו רבה) פסק גם כן דחוזר ומברך דלא כמהר"ם לובלין ע"ש.


משנה ברורה

(ה) וקרא עשרה פסוקים:    ומיירי שכל אחד קרא ג' פסוקים ובין כולם היו עשרה דאם ע"י הדילוג קרא אחד פחות מג' פסוקים אפילו בדיעבד צריך לחזור ולקרות כדלקמיה בס"ד:

(ו) אינו חוזר:    דהא קרא י' פסוקים כתקנת חכמים ואין הפסוק המדולג חובת היום והרי יקראנה בשבת הבא אחריו:

(ז) ואם לאו חוזר:    היינו שקרא רק ט' פסוקים בין הכל ואף דמבואר לקמיה בס"ד דבדיעבד בקרא ט' בין הכל יצא הכא דיש שתי ריעותות שפיחת מי' פסוקים וגם דילג באמצע גרע טפי וחוזר והאי חוזר היינו אם נזכר לאחר שכבר בירך ברכה אחרונה חוזר הוא ומברך לפניה וקורא פסוק זה עם עוד שני פסוקים שאין קורין בתורה פחות מג"פ ומברך לאחריה:

(ח) פסוק אחד:    ואפילו מקצת מפסוק אחד ואפילו רק תיבה אחת צריך לחזור ולקרותו ויש להתחיל מתחלת אותו פסוק ולקרותו ושנים עמו כדין פסוק שלם:

(ט) חוזר וקורא:    ואפילו קראו ז' גברי בלא פסוק המדולג והאי חוזר היינו שחוזר ומברך לפניה ולאחריה [אחרונים]:

(י) ואמר קדיש חוזר וקורא:    ונראה שדוקא אם הדלוג היה בעליות הראשונות אבל אם הדלוג היה בעליה שביעית וכ"ש בעליות הנוספות על מנין שבעה אין צריך לחזור ולברך בכוון משום פסוק המדולג דהלא בלא"ה יעלה המפטיר לתורה א"כ יתחיל הוא מפסוק המדולג עד סוף הפרשה [וגדולה מזו איתא לקמן בסי' רפ"ב ס"ו עי"ש ובבה"ל שם ד"ה דקי"ל]:

(יא) דינם כמו וכו':    ומיירי שעכ"פ קראו להחמשה גברי שלשה פסוקים לכל אחד כדין דאל"ה בודאי חוזר וקורא ועיין במ"א שכתב דה"ה אם דילג איזה פסוק מהפסוקים שקורין בס"ת שניה למפטיר עבור חובות היום דהיינו פסוקי קרבן מוסף שאינו חוזר אם לא שחיסר עיקרן של הפסוקים לגמרי דהיינו בשבת שאירע בו יום א' דחוה"מ סוכות שקורין למפטיר ביום השני וביום השלישי והוא דילג וביום השלישי אע"פ שקרא וביום השני הוי כאלו לא קרא כלל מחובת היום לדידן דבקיאין בקביעא דירחי [מיהו אם קרא וביום השלישי ודילג ולא קרא וביום השני אינו חוזר לקרות בברכה אלא פותח הס"ת וקורא אלו הפסוקים לפני הצבור בלא ברכה] ועיין בא"ר שהוסיף עוד דלפעמים אפילו אם דילג רק פסוק אחד ג"כ חוזר לקרות בברכה וכגון שבפסוק זה היה עיקרו של חובת היום [כגון שדילג במה שקורין למפטיר ביום א' של פסח מפסוק והקרבתם ולהלאה עד לכפר עליכם דמשם והלאה אינו שייך כ"כ לחובת היום וביום א' של סוכות אם דילג איזה פסוק מוהקרבתם עד סוף הפרשה או שחיסר ביום א' של חוה"מ כשחל בשבת איזה פסוק שהוא מפרשת וביום השלישי] וכן הסכים בספר שערי אפרים:

ביאור הלכה

(*) פרשיות המועדים וכו':    עיין במשנה ברורה מה שהחלטנו בשם א"ר לענין קרבנות המוספין דאם דילג מעיקר חובת היום דחוזר ולפ"ז נראה לכאורה לכאורה דה"ה בפרשיות המועדים אם דילג מעיקר מה ששייך ליו"ט זה כגון בחג הסוכות שלא קרא פרשת חג הסוכות כלל רק קרא החמשה קרואים עד תשבתו שבתכם ונזכר זה לאחר שקרא המפטיר דצריך לחזור ולפתוח הספר ולקרוא זו הפרשה בברכה לפניה ולאחריה וכן מצאתי שמצדד בעל שערי אפרים שער חי"ת סל"ט בפתחי שערים שלנו כדברינו עי"ש אלא שכתב שם שדעת ספר ש"ח אינו כן ודעתו שבדיעבד אם נזכר לאחר שכבר התחיל המפטיר אין מחזירין אותו ויקרא הפרשה בספר תורה בצבור בלא ברכה:.



פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן



▲ חזור לראש