באר היטב על אורח חיים קלז

סעיף ב עריכה

(א) משובח:    כתב רש"ל דעכשיו שהש"ץ קורא לא יקרא לאמצעי ד' שלא לבייש האחרון או הראשון ע"ש וב"ח חולק עליו וכן הסכים הפר"ח.

סעיף ג עריכה

(ב) עשרה פסוקים:    ל"ד דה"ה אם לא קרא רק ט' פסוקים ג"כ יצא כמ"ש המחבר סעיף ד' ואפשר כשדילג באמצע לא סגי בפחות מיו"ד. מ"א.

(ג) פסוק א':    ואפי' קראו כ"א פסוקים לז' גברי בלא פסוק המדולג אפ"ה חוזר וקורא. עיין שכנה"ג פר"ח.

(ד) וקורא:    ומברך ברכת התורה ומש"ה קורא אותו הפסוק ושנים עמו דברכות צריכות שיהיו בהם ג' פסוקים מ"א ט"ז וכ"פ הפר"ח שצריך לברך לפניה ולאחריה דלא כמהר"ם מלובלין עיין מ"א. עס"ק ט'. וע"ת הסכים עם מוהר"ם מלובלין דחוזר וקורא בלא ברכה תחלה וסוף עיין שם. ועיין יד אהרן ובני חייא ובמעיל שמואל סי' ב' (ובס' אליהו רבה) פסק גם כן דחוזר ומברך דלא כמהר"ם לובלין ע"ש.

סעיף ד עריכה

(ה) ולקרות:    ט"ז העלה דאם נזכר אחר ברכה אחרונה ועדיין לא קרא הש"ץ לאחר אזי אותו שחיסר פסוק א' יקרא עוד פסוק א' ולא יברך ברכה ראשונה אלא יגמור אותו הפסוק ויברך ברכה אחרונה שנית ואם לא נזכרו עד אחר שקרא לאיש אחר יסתלק הראשון ויקרא הב' בברכה ראשונה תחלה ויתחיל למפרע ממקום שהתחיל אותו שלפניו ויוסיף עליהם כפי מה שירצה נמצא כל הפסוקים נתברכו לפניהם ולאחריהם רק שאותו שקרא ב' פסוקים לא נחשב לכלום ע"כ (ובס' אליהו רבה חולק על ט"ז ע"ש) והמ"א כתב דבחול יקרא זה שנית ג' פסוקים דאסור להוסיף על מנין הקרואים אבל בשבת יקרא אחר מכאן ולהלן ג' פסוקים וה"ה ביו"ט דהא י"א דמותר להוסיף לכן לא יקרא הוא שנית וכן הסכים בתשובת פנים מאירות סי' צ"ד.

(ו) ולקרות:    ואם קרא הב' פסוק א' למפרע יצא מ"א וע"ת לא כ"כ ע"ש.

סעיף ה עריכה

(ז) ס"ת:    אבל אם לא גלל עדיין חוזר וקורא המותר ומברך לאחריה ולא לפניה כמ"ש בס"ק ה' בשם ט"ז.

(ח) הפרשה:    הפר"ח חולק ופסק דיתחילו ממקום שפסקו.

(ט) ולאחריה:    ואם דילג פסוק אחד מפרשת פרה אינו צריך לחזור ולקרות כיון שכבר קראו אותו פרשה ע"ת מ"א. כ' מהר"ם מלובלין סי' פ"ה ש"ץ שקרא בשבת ביום אחד דחו"ה דסוכות למפטיר וביום השני וגלל הספר תורה ולא קרא ביום השלישי והורה לחזור ולפתוח הס"ת ולקרות בקול רם וביום השלישי עד גמירא בלא ברכה לפניה ולאחריה ומסיים המורה לברך לא הפסיד ע"ש ומ"א ופר"ח ויד אהרן חלקו עליו ופסקו בפשיטות דיברך תחלה וסוף ע"ל ס"ק ד'.

סעיף ו עריכה

(י) הראשון:    דוקא דיעבד אבל לכתחילה לא יקרא למפרע. מ"א.