פתיחת התפריט הראשי

סעיף בעריכה


(א) ואחד קורא ד':    וכתב רש"ל בהגה עכשיו שהחזן קורא לא יקרא לאמצעי ד' שלא לבייש האחרים:


(ב) ואיזה מהם:    כלומר דמי שקרא יותר משובח יותר ואם הראשון קרא ד' משובח דמצינו לעולם החשוב חשוב קודם ובמנורה מצינו שאמצעי משובח ואם אחרון קרא ד' י"ל דמעלין בקדש ואין מורידין וא"ת גבי נרות חנוכה דאמרי' דוק' בראשון מדליק א' ומוסיף והולך ואמרינן דמעלין בקודש ולא מורידין ולא אמרינן דראשון משובח וי"ל דבחד גבר' יש לו להעלות בקדש אבל הכא תלתא גברי נינהו ואין תולין זה בזה:

סעיף געריכה


(ג) במנחה בשבת:    במ"ס פי"א בחול ובמנחה של שבת ובמנחה של י"ט אבל בשבת כו' ואפשר דט"ס הוא וצריך להיות ביום טוב כמ"ש בת"ה סימן כ"ד דבמנחה די"ט ליכ' קריאה וכ"מ בשבת רפ"ב ועוד מדסיים אבל בשבת משמע דבי"ט אינו חוזר:


(ד) י' פסוקים:    לאו דוק' אלא בט' סגי עס"ד ואפשר כשדילג באמצע לא סגי בפחות מי':


(ה) חוזר וקורא:    כתוב בת"ה אפי' קראו ז' גברי בלא פסוק המדולג ומשמע דצריך לברך כשחוזר וקורא:


(ו) ושנים עמו:    לפי שאין קורין בתורה פחות מג"פ, כ' ר"מ לובלין סי' פ"ה הש"ץ קרא בשבת דיום א' ח"ה של סוכות וקרא למפטיר וביום השני וגלל הס"ת ולא קרא וביום השלישי וכבר בירך לאחריה והוריתי לחזור ולפתוח הס"ת ויקרא הש"ץ בקול רם וביום השלישי עד גמיר' בלא ברכה לפני' ולאחריה כיון דביום השלישי אינו אלא משום ספק' לא מברכי' כדאשכחן בסוכה בש"ע דברכוי לא מברכים ואף על גב דבשכח בפ' פרה מברכין [כמ"ש בס"ה] שאני פ' פרה שהיא דאוריית' (ועמ"ש סי' תרפ"ה) ואף על גב דאנן בקיאינן בקביע' דירח' מ"מ לא החמירו בקריאת המועדים כמ"ש בת"ה סימן כ"ד ואף די"ל דת"ה לא מיירי אלא בשאר פרשיות המועדים אבל בקרבנות המוספין דחובת היום נינהו ס"ל דחוזר אם דילג מ"מ מאחר דכתב סתמ' משמע דאינו מחלק ועוד דאפי' בשבת דכתב בהג"מ דחוזר אם דילג יכול להיות דיקרא בלא ברכה מכל הלין טעמי הוריתי לקרות בלא ברכה מ"מ המורה לברך לא הפסיד עכ"ל והנה הרב לא ראה במ"ס פ' בתר' שכתב בהדי' דאם דילג פסוק א' בשבת חוזר ופותח ומברך וקורא ע"ש אך על פ' המועדים דמוספין יש להסתפק ומ"ש מדכתב הת"ה סתמ' משמע דאינו מחלק כמדומה שראה רק בב"י ולא ראה גוף הדין בת"ה שקאי התם על מ"ש בקצת מקומות שירת הים וי' הדברות עם הש"ץ ואין שומעין מהש"ץ וכו' ונשא ונתן בדבר וע"ז כתב אבל בז' של פסח ובשבועות אין קפיד' כ"כ הואיל וכבר קראו הפרשיות בשבתות שלהן דמו לב' וה' עכ"ל וא"כ לא בא הת"ה לאשמעינן דין המועדות אלא אגב אורחיה ולא מצינו למידק כלום מדסתם והנה בתוס' דמגילה דף כ"ג כתבו אם קרא בי"ט כל המנין ושכח לקרות חובת היום יחזור ס"ת ויקרא אחר בחובת היום ואחרון שקרא קודם הוי כמאן דלית' עכ"ל ול"נ מדסתמו ס"ל דבכל המועדים חוזר לא מבעי' בחג דדינ' דגמ' לקרות בקרבנות החג דחוזר אלא אפי' בשאר מועדים דתקנת ר"ע הוא לקרות בקרבנות היום כמ"ש התוס' והרא"ש שם וכ"כ ב"י סימן רפ"ב בשם ש"ל ע"ש אפ"ה צריך לקרותם דמ"ל שקראם תכף או אחר זמן דאין גורם בזה ברכה אחרת אבל אם דלג פסוק א' אינו חוזר דלא גרע מגוף פ' המועדים שנזכר בגמ' ואפ"ה אינו חוזר כ"ש במוספין ומעתה בנדון דידן שדלג וביום השלישי הוי כאלו לא קרא כלל דשמא היום יום ג' ובפרט לדידן דבקיאינן בקביע' דירחא דהוי ודאי ומ"ש דמספק' לא מברכין צ"ע דכל י"ט שני הוי ספיק' ומברכינן אקידוש והבדלה כמה ברכות כיון שתקנו חכמים ועיין בתוס' סוכה דף מ"ד ובשבת דף כ"ג ומה שאין מברכין בש"ע אסוכה היינו כמ"ש מהרי"ל שלא יעבור על בל תוסיף או משום דלא לזלזלי בי"ט כמ"ש התוס' גבי לולב לכן נ"ל פשוט שיברך כמש"ל בשם התוס' ועיין בלבוש:


(ז) פרשיות המועדות:    ובתיקון יששכר כתוב דדינם כשבת ואין נוהגין כן [כ"ה]:

סעיף דעריכה


(ח) צריך לחזור ולקרות:    ומברך לפניה ולאחריה (ש"ל) ונ"ל דבחול יקרא זה שנית ג' פסוקים דאסור להוסיף על מנין הקרואים אבל בשבת יקרא אחר מכאן ולהלן ג' פסוקים וה"ה בי"ט דהא י"א דמותר להוסיף וכן סוברים רוב הפוסקים לכן לא יקרא הוא שנית עיין סי' רפ"ב ס"ה:


(ט) פחות מט':    ואם קרא הב' פסוק א' למפרע יצאו וראיה לדבר אנשי מעמד שלא קראו אלא ח' פסוקים כנ"ל דלא כע"ת עס"ו:


(י) צריכין לחזור:    פי' אותו שקרא פחות מג':

סעיף העריכה


(יא) ומברך לפניה:    שדומה כאלו לא קרא שלא אמר אלא רמז בעלמא (ב"י כל בו) משמע דבשביל פסוק א' אם דילגו אינו חוזר עמ"ש ס"ג:

סעיף ועריכה


(יב) הראשון:    דוקא דיעבד אבל לכתחלה לא יקרא למפרע דאל"כ בר"ח נמי יתחיל השני מוידבר משום הנכנסין עב"י עמ"ש סוף סימן ק"מ:


(יג) אינו:    משמע דמותר אלא דאינו עולה מן המנין ועיין סי' רפ"ב ס"ב וצ"ע דפ' שקלים שחל בואתה תצוה אמרינן בגמ' קוראין ו' מואתה עד ועשית כיור וגו' והמפטיר חוזר וקורא מכי תשא עד ועשית ואפ"ה עולה מהמנין וכ"כ הטור בסי' תרפ"ה וא"ל ה"נ משום דלא אפשר דהא אפשר להוסיף אחד שלא יהיה המפטיר ממנין הקרואים וגם אפשר לקרות עמו ג' פסוקים יותר וי"ל דבעינן שיקרא פ' שקלים לבדה ולא יותר ומ"מ קשה דיקר' הששי עד ג"פ אחר כי תשא והז' יחזור ויקרא מכי תשא ויוסיף על הראשון וי"ל דא"כ יאמרו שהסדר' מסיים על נפשותיכם אבל עכשיו שאין מוסיף כלום וזה אסור בעלמ' מוכח דמשום פ' שקלים הוא ואפשר דמשום זה אין צריך להוסיף וצ"ע: