שולחן ערוך אורח חיים צט ג

כל אחד שהוא שתוי סגי ליה לפי מה שמרגיש בנפשו שיפיג יינו.

הגה: ולכן אין נזהרין ביינות שלנו שאין חזקין שמתפללין אף על פי ששתה רביעית ויותר (תרומת הדשן סימן מ"ב) וכל שכן אם מתפללים מתוך סידור שבידו שאין חוששין לשכרות מעט, כן נראה לי:

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

עריכה

ולכן אין נזהרין כו'. זה קאי אשתוי שאין בו איסור אלא לכתחלה אבל בשכור שתפלתו תועבה ודאי יש ליזהר אפי' לדידן והמתפלל כשהוא שיכור צריך לחזור ולהתפלל כמ"ש התוס' בפ' הדר ורב"י כ' בשם המרדכי דהשתא אין נזהרין משום דבלא"ה אין אנו מכוונים כ"כ זה קאי אשאר מילי דשמעתן כגון הבא מן הדרך שלא יתפלל לדברי הגמרא וכן ר"י לא מצלי ביומא דרתח וכמ"ש ב"י אח"כ בשם הג"מ אבל לא אתפלת שכור שהיא תועבה וחסרון יש במרדכי וכבר הוגה במרדכי דפוס קראקא ומו"ח ז"ל האריך בזה דצריך לחזור ולהתפלל בזה וכבר הפליגו בגמר' בעונש מי שמתפלל בשכרות ואמרו שמי שנזהר בזה סוגרין הצרות בעדו וילפוה מקרא ומכלל הן אתה שומע לאו ח"ו ע"כ צריך לאזהרה יתירה בזה:

מגן אברהם

עריכה

(ו) לשכרות מעט: כתב ביש"ש פ"ב דביצה ס"ה ובי"ט יכול להתפלל מנחה אף על פי ששותה קצת דא"א להמתין עד שיפיג יינו וכ"ש האידנא דבלאו הכי אין מכוונין כ"כ שאין להקפיד בשתוי כמ"ש בהגהות מיימוני עכ"ל:

באר היטב

עריכה

(ז) שלנו: ב"ח וט"ז מחמירין ע"ש.

(ח) מעט: כתב ביש"ש פ"ב דביצה וביום טוב יכול להתפלל מנחה אע"פ ששותה קצת דא"א להמתין עד שיפיג יינו וכל שכן האידנא דבלאו הכי אין מכוונין כ"כ שאין להקפיד בשתוי כמ"ש בהגמ"י עכ"ל ולדברי ט"ז ס"ג אין להקל ע"ש.

משנה ברורה

עריכה

(טז) ולכן אין וכו' זה קאי אשתוי שאין בו איסור אלא לכתחילה אבל בשיכור שתפילתו תועבה ודאי יש ליזהר אפילו לדידן וצריך לחזור ולהתפלל. [ב"ח וט"ז]:

(יז) שאין חוששין היינו ליישב המנהג אבל מ"מ אין נכון. [פמ"ג]. כתב ביש"ש פ"ב דביצה וביו"ט יכול להתפלל מנחה אע"פ ששותה קצת דא"א להמתין עד שיפוג יינו וכ"ש האידנא דבלא"ה אין מכוונין כ"כ שאין להקפיד בשתוי:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}