ט"ז על אורח חיים צט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
עריכהמשלים אותה תפלה. דחשיב כשוגג ובב"י הביא דברי הרא"ש על מעשה דבני ר"ג שבאו מבית המשתה א"ל לא קרינו את שמע א"ל אם לא עלה כו' דמשמע שאחר שע"ה אינם רשאי' לקרות ואע"ג דאנוס קורא עד הנץ החמה ותי' הרא"ש דבני ר"ג לא היו אנוסים אלא נמשך לבם אחר המשתה והאריך ב"י בביאור דבריו ותמהני אמאי לא פירשם כפשוטו שכל הלילה לא היו שכורים אלא שביטלו מחמת תאות המשתה משא"כ בזוגי דרבנן דריב"ל שהיו שכורים כל הלילה והוין אנוסים:
סעיף ב
עריכהאבל רוכב כו'. כ"כ בטור בשם בה"ג וי"ל ע"ז מסוגי' דפ' הדר דהכי אי' אמר רמי בר אבא דרך מיל ושינה כ"ש מפיגין את היין אר"נ ל"ש אלא ששתה כדי רביעית אבל שתה יותר מרביעית כ"ש שדרך טורדתו ושינה משכרתו ופרכי' ודרך מיל מפיג היין והתני' מעשה בר"ג שהיה רוכב כו' כיון שהגיע לכזיב בא א' לשאול על נדרו אמר לזה שעמו כלום שתינו רביעית יין האטלקי א"ל הן א"ל א"כ יטייל אחרינו עד שיפיג יינינו וטייל אחריהן ג' מילין וכו' ומשני שאני יין האטלקי דמשכר טפי והאמר ר' נחמני ל"ש אלא ששתה כו' ומשני רכוב שאני פירש"י דאין לו טורח הדרך השתא דאתית להכי לרמי בר אבא נמי ל"ק רכוב שאני פי' רש"י לרמי בר אבא דאמר דרך מיל והכא תנא ג' מילין ל"ק דרכוב שאני דאין לו טורח לפיכך אין מפיג כ"כ לפ"ז למדנו שברכוב יש קולא וחומרא דהיינו באם שתה רביעית יש חומרא ברכוב דלא סגי בשיעור מיל רק צריך יותר וזהו מה דאמר בגמרא במסקנא רכוב שאני ובאם שתה יותר מרביעית יש קולא ברכוב דבמהלך לא מהני כלל דרך וברכוב מהני וזה מ"ש בגמרא תחלה רכוב שאני וכ"כ בהדיא בהג"א שם וא"כ קשיא על הטור שני קושיות חדא דא"כ היה לו לכתוב דברביעית לא מהני שיעור מיל ברכוב שנית דביותר מרביעית היה לו לכתוב דבעי' ברכוב ג' מילין ולמה כתב סתם בזה דדרך מפיג ועל הרי"ף והרא"ש יש לתמוה יותר דהם לא כתבו הך חילוק דבין רכוב למהלך ברגליו רק כתבו חילוק בין רביעית ליותר דברביעית סגי בדרך מיל וביותר מרביעית לא סגי ולא זכרו כלום מרכוב ונלע"ד דה"ג ס"ל דאף על גב דלפי מה דאמרינן השתא דאתי' להכי כו' א"צ לן לומר שאני יין האטלקי דמשכר טפי מ"מ מוכח מדברי ר"ג בברייתא דיש חילוק בזה מדאר"ג כלום שתינו רביעית יין האיטלקי ולא אמר סתם יין אלא ודאי דאיטלקי חמיר טפי לפי האמת אלא דתלמודא אמר דלענין קושיא על רמי בר אבא א"צ לן בזה ומ"מ כיון דלפי האמת איטלקי חמיר טפי אפשר שהוא משכר יותר מיות' מרביעית סתם יין וכ"מ לישנ' דתלמוד' דאמ' דמשכר טפי ונכלל בזה אפי' מיותר מרביעי' וא"כ יש לנו לומר כיון דיש מעליות' ברכוב טפי ממהלך איכא למימר דדוקא באיטלקי הצריך ר"ג ברכוב ג' מילין אבל בסתם יין אפי' ביותר מרביעית ורכוב הסברא נותנת דסגי בדרך מיל כיון שהוא רכוב ואף שאין הדבר מבורר כ"כ כיון דספיק' דרבנן היא דהא בדיעבד יצא בשינה ע"כ אזלינן להקל וסגי ברכוב מיל אפי' ביותר מרביעית זו היא דעת ה"ג אבל הרי"ף והרא"ש ס"ל בהאי ספיק' לחומרא כיון דלא אתברר לן ענין יין האיטלקי אזלינן לחומרא ותפסי' משום לא פלוג בכל יותר מרביעית דלא מהני רכיב ולא מהני דרך כמו במהלך. והא דלא כתבו דיתר מרביעית מהני ברכוב בג' מילין כמו באיטלקי י"ל דיתר מרביעית לא הוה מילתא דפסיקא דודאי אם הרבה לשתות מאוד ביותר מרביעית חמיר טפי מאיטלקי ע"כ לא שייך למינקט בזה דמהני ג' מילין משא"כ באיטלקי דהוא דבר קצוב ברביעית וחזי' ביה דמהני ביה ג' מילין והפוסקים לא נקטו כלל דין איטלקי שאינו מצוי כלל בינינו כנ"ל:
סעיף ג
עריכהולכן אין נזהרין כו'. זה קאי אשתוי שאין בו איסור אלא לכתחלה אבל בשכור שתפלתו תועבה ודאי יש ליזהר אפי' לדידן והמתפלל כשהוא שיכור צריך לחזור ולהתפלל כמ"ש התוס' בפ' הדר ורב"י כ' בשם המרדכי דהשתא אין נזהרין משום דבלא"ה אין אנו מכוונים כ"כ זה קאי אשאר מילי דשמעתן כגון הבא מן הדרך שלא יתפלל לדברי הגמרא וכן ר"י לא מצלי ביומא דרתח וכמ"ש ב"י אח"כ בשם הג"מ אבל לא אתפלת שכור שהיא תועבה וחסרון יש במרדכי וכבר הוגה במרדכי דפוס קראקא ומו"ח ז"ל האריך בזה דצריך לחזור ולהתפלל בזה וכבר הפליגו בגמר' בעונש מי שמתפלל בשכרות ואמרו שמי שנזהר בזה סוגרין הצרות בעדו וילפוה מקרא ומכלל הן אתה שומע לאו ח"ו ע"כ צריך לאזהרה יתירה בזה: