פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים נח ג

שולחן ערוך

ומי שהוא אנוס כגון שהיה משכים לצאת לדרך במקום גדודי חיה ולסטים שלא יוכל לעמוד ולא לכוין אפילו פרשה ראשונה ואפילו עד לבבך או שבני השיירא (קראבאנ"א בלע"ז) הולכים מהרה ולא ימתינו לו כלל יכול לקרותה עם ברכותיה משעלה עמוד השחר דכיון שעלה עמוד השחר שפיר קרינן ביה ובקומך וגם שפיר מקרי יוצר אור. אבל אם אינו במקום גדודי חיה ולסטים וגם אין בני השיירא נחפזים כל כך אפילו יוצא לדרך אחר שעלה עמוד השחר אינו קורא עד שיגיע זמנה:

מפרשים

מגן אברהם

(ג) אנוס:    וה"ה כשיש קבורת מת בעיר או מילה או יום ערבה דמפשי ברחמי יכול לקרותה משעלה ע"ה (כ"מ הר"מ):


(ד) עד על לבבך:    צ"ע דזהו דעת הרשב"א דס"ל שצריך לעמוד עד על לבבך אבל הרב"י פסק בסי' ס"ג דא"צ לעמוד אלא בפסוק ראשון וא"כ דבריו סתרי אהדדי ואפשר לדחוק ולומר דמ"מ ס"ל דאם א"א לעמוד עד על לבבך מוטב לקרותה משעלה ע"ה בביתו:


(ה) מקרי יוצר אור:    וכאנשי משמר (ב"י רשב"א) וכתב הרשב"א בחידושיו ואף על גב דאיכא מ"ד התם דלא אמרו יוצר אור ולכי מטא זימנ' היו אומרי' יוצר אור דיחוי בעלמ' היא ולמסקנ' היו אומרי' יוצר אור עכ"ל והוא אזל לשיטתי' דפסק דלא כרבינו האי אבל לפמ"ש בסי' ס' בב"י בשם רבי' האי דסדר ברכו' אינו מעכב משמע דס"ל דלא אמרו יוצר אור עד דמטא זימניה וכ"כ בתשו' הרשב"א סי' שי"ח דכל ימי המקדש היתה נקראת אהבה רבה יחידי' עכ"ל לכן נ"ל דא"ל יוצר אור כ"כ בהשכמה עד שיכיר עכ"פ בין תכלת ללבן עמ"ש ס"ה בשם הרמב"ן:

באר היטב

(ד) אנוס:    וה"ה כשיש קבורת מת בעיר או מילה או יום ערבה דמפשי ברחמי יוכל לקרותה משעלה ע"ה. הר"מ מג"א.


(ה) אור:    ומ"א העלה דא"ל יוצר כ"כ בהשכמה עד שיכיר עכ"פ בין תכלת ללבן ע"ש.


משנה ברורה

(יב) אנוס — וה"ה כשיש קבורת מת בעיר או מילה או יום ערבה דמפשי ברחמים וצריך להקדים את עצמו יכול לקרותה משעלה עה"ש:


(יג) משכים — פי' שאין לו פנאי להמתין ולהתעכב עד הזמן משיראה כגון שצריך לצאת לדרך וה"ה שאר ענינים כיוצא בזה שאין לו פנאי כדאיתא בטור:


(יד) כלל — אם ירצה לקרות באמצע הדרך ומיירי דזמן הליכתו עם השיירא או בכל כיוצא בזה ימשך עד סוף זמן ק"ש:


(טו) יכול וכו' — וגם יש לו להתפלל בביתו אחר ק"ש וברכותיה:


(טז) לקרותה — ויניח תפילין ולא יברך עליהם קודם שיגיע הזמן דמשיראה את חבירו ברחוק ד"א ויכירנו וכנ"ל בסימן ל':


(יז) יוצר אור — והמ"א ופמ"ג פסקו דאין לומר יוצר אור כ"כ בהשכמה עד שיכיר בין תכלת ללבן והוא הזמן דעד שיראה חבירו ברחוק ד"א הנ"ל. גם בביאור הגר"א מצדד כהמ"א ובלא"ה צריך לכתחילה להמתין אם יוכל מחמת מצות תפילין וכנ"ל:


(יח) עמוד השחר — י"א דעמוד השחר הוא מעט קודם שהאיר פני המזרח וי"א דעמוד השחר נקרא משהאיר פני המזרח ועיין בבה"ל וזה הזמן הוא קודם הזמן דמשיראה את חבירו הנ"ל בס"א:

ביאור הלכה

▲ חזור לראש