ט"ז על אורח חיים נח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א עריכה
שהוא רביע היום. לפ"ז יש ליזהר בימי החורף למהר לקרות ק"ש מאחר שהיום קצר ורביע היום קצר [ב"י בשם אבוהב].
סעיף ג עריכה
במקום גדודי חיות כו'. זה הוכיחו ר"י והרשב"א מדהתירו כאן לקרות אחר ע"ה ולקמן סי' פ"ט פסקו דאינו קורא בביתו אלא בדרך קורא ק"ש ומתפלל אלא ודאי דכאן מיירי שא"א לקרות בדרך וע"כ כתב כאן הטור להחזיק בדרך ולקמן כ' רוצה לצאת לדרך וכמ"ש ב"י בשם מהרי"א ומו"ח ז"ל רצה לחלוק על חילוק זה אלא דהכ' מיירי שאפש' לקרות ולהתפלל בביתו קודם יציאתו מה שא"כ לקמן דא"א לעשות שניה' ואין חילוק זה נכון דכשאין גדודי חיות בדרך ודאי אין שום היתר לקרות עד שיהי' הזמן של ק"ש והוא עצמו חזר בו בסימן פ"ט:
סעיף ד עריכה
יצא בדיעבד. בב"י הקשה למה לא כ' הטור שאם הי' נאנס מלקרות ק"ש של ערבית עד אחר ע"ה וגם צריך להחזיק בדרך ולא יכול לקרות ק"ש של יום בזמנו דאין לקרות ב"פ סמוכים אחר שיעלה ע"ה ויהי' א' של לילה וא' של יום נ"ל שזה פשוט ולא הוצרך לכתבו כלל דכיון שעוש' אותו זמן לילה האיך יעשנו יום והרא"ש לא קאמר דתלמודא קמ"ל הא מלתא אלא כ' בזה דלא מסתבר לעשות כן משמע מצד הסברא ועיקר הרבותא של התלמוד דיכול לקרות ב"פ סמוכים א' קודם ע"ה וא' לאחריו דקמ"ל דע"ה הוא התחלת זמן אחר דמשם ואילך מתחיל יום לזה וכיון דרבינו גילה לנו כאן בפי' דאחר ע"ה הוא התחלת ק"ש דיום וגם גילה לנו בסי' רל"ה דיכול להמתין בשל לילה עד ע"ה אז פשוט נדע דיכול לקרות ב"פ אלו סמוכים אם יצטרך כיון דיש זמן מחודש ביניהם דהיינו ע"ה ובחנם כתב ב"י דהרא"ש ורבינו מסופקים בזה:
סעיף ו עריכה
אם עברה שעה ג' כו'. בטור כתב כאן אם נאנס ולא קרא כו' באמת ה"ה פשע כמ"ש ב"י אלא נקט נאנס משום סיפא דאפ"ה מכאן ואילך הפסיד:
בכ"מ פ"א דק"ש כ' יש שואלין מ"ט דרשינן בשכבך כ"ז שבני אדם שוכבים וכדאיתא בגמ' דאפי' קודם הנץ החמה יוצא ידי ק"ש של לילה משום דאיכ' אינשי דגני בההיא שעתא וע"כ אין הפי' שבאותה שעה עולים על מטתם דאין דרך בני אדם לשכוב באותם שעה אלא ודאי דהפי' בעודם שוכבים ולמה לא דרשו כן ובקומך כ"ז שבני אדם קמים דהיינו כל היום ותי' דאה"נ דהכי דרשינן ליה ומ"ה הקורא בכל היום לא הפסיד הברכות אלא משום דצריך לסמוך גאולה לתפלה ותפלה זמנה עד ד' שעות כמו התמיד ע"כ זמן ק"ש ג' שעות ואסמכוה אקרא ובקומך בשעה שבני אדם עומדים כו' ותמהתי על פה קדוש יאמר כן דודאי דרשת ובקומך הוה דרש' גמורה כמו ובשכבך ותו דהא פסק כאן דאחר ד' שעות הפסיד הברכות. והקושיא נ"ל לתרץ דדוקא בשכיבה אמרי' בעודם שוכבים דכ"ז ששוכב לא ישתנה שם השכיבה משא"כ בקימה דמשתנה שם קימה לישיבה והילוך וא"כ לא מקרי קימ' אלא על התחלת הקימה כנ"ל פשוט: