שולחן ערוך אורח חיים נא ה


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

מפרשים

 

מגן אברהם

(ד) בין המזמורים כו':    כשצריך להפסיק יאמר ברוך ה' לעולם וגו' עד ויברך דוד וכשיחזור למקום שפסק יאמר ג"כ אלו הפסוקי' דהוי כמו ברכ' לפניהם ולאחריהם [ב"י אבודרהם ב"ח]:
 

ביאור הגר"א

ס"ה בין כו'. דלא עדיף מברכות ק"ש והלל וגם כ' התוס' שם ושם דלהכי אינה מתחלת בברוך משום דסמוכות:
 

משנה ברורה

(יב) מפני הכבוד — בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום. בפסוק ד' מלך ד' מלך ד' ימלוך לעולם ועד לא יפסיק באמצע כמו בין ד' אלהיכם לאמת [א"ר]. כתב בדרך החיים כשצריך להפסיק והוא עומד סמוך לפרק יש לו ליזהר ולמהר לסיים עד הפרק כי טוב יותר להפסיק בין הפרקים מבאמצע הפרק ועיין לקמן בסימן ס"ו במ"א סק"א שכהיום שאין אנו רגילין לשאול בשלום בבהכ"נ בעת התפלה חלילה לשאול או להשיב לא בין הפרקים דק"ש ולא בפסוקי דזמרה:

(יג) ובאמצע המזמור — ר"ל באמצע הפרק ואלו הן באמצע הפרקים מהודו עד אמן והלל לה'. מן תנו עוז וכו' עד ברוך אלהים. מן אל נקמות עד על גאים. מן נפשנו חכתה לד' עד יחלנו לך. מן יהי שם עד על השמים כבודו. ובין הללויה להללויה. ומן ברוך ד' לעולם עד אמן ואמן. ומן ויברך דויד עד לשם תפארתך. ומן אתה הוא ד' לבדך עד במים עזים ומן ויושע עד ד' ימלוך לעולם ועד [דה"ח]:
 

כף החיים

(כט) סעיף ה: בין המזמורים האלו וכו'. והוא הדין נמי באמצע "ברוך שאמר", דשואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד, דלא עדיף מקריאת שמע וברכותיה, כמ"ש להלן ריש סימן ס"ו. מטה יהודה אות א' יעו"ש. והיינו בפנים חדשות, אם לא ישאל יבא לידי שנאה. ובבית הכנסת שאין אנו שואלין בשלום חלילה להשיב ולשאול אפילו בדברי תורה, לא בין הפרקים ולא בברכותיה ולא בפסוקי דזמרה, כך מצאתי בהגהות מרדכי שנדפס בקראקא. כנסת הגדולה בהגהות הטור סימן ס"ו, מגן אברהם שם ס"ק א', אליה רבה שם אות ב', סולת בלולה שם אות ב', חיי אדם כלל ך' אות ו', סידור בית עובד אות ז'. ועוד עיין לקמן בדברינו לסימן ס"ו אות ג' בס"ד:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש