שולחן ערוך אורח חיים נא ב
<< · שולחן ערוך אורח חיים · נא · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
מפרשים
(ב) קודם שיסיים: אבל אם סיים עם החזן בבת א' לא יענה אמן דהוי עונה אמן אחר ברכותיו ולכאורה נראה דזה לא מקרי עונה אמן אחר ברכותיו כיון שעכ"פ הוא עונה על ברכת הש"ץ ומה אעשה וכבר הורה זקן ומ"מ נ"ל דאם סיים ישתבח ודכוותייהו עם הש"ץ עונה אמן דהא הרבה פוסקים ס"ל דעונה עליהם אמן אחר ברכת עצמו כמ"ש סי' רט"ו ואף דאנן לא נהיגין הכי מ"מ בכה"ג שרי וה"ה אם החזן סיים ברכה אחרת והוא אמר ברכה אחרת מותר לענות אמן:
ס"ב אם סיים כו'. כמ"ש בברכות מ"ה ב' העונה כו' והטעם דאמן הוא הסכמה כמ"ש בשבועות אמן קבלת דברים וכמ"ש ספ"ח אחד המברך ואחד העונה אמן כו' וא"כ אחר שמברך בעצמו מה צריך עוד לקבלתו וה"ה כאן דלא כמ"א וכמ"ש פ"ז דברכות ולא יזרוק כו' ופיר' תר"י לחד פרושא כו' שאם נפטר בברכת הש"ץ בעניית אמן לא יאמר חתימת הברכה עם הש"ץ דא"כ הוי עונה אמן אחר ברכותיו ור"ל דלכתחילה צריך להפטר בעניית אמן דדוקא בדיעבד מפטר בלא עניית אמן כמ"ש בפ"ג דסוכה שמע כו' יצא מ' בדיעבד:
(ב) החזן: אבל אם סיים עם החזן בבת אחת לא יענה דהוי עונה אמן אחר ברכותיו אבל אם סיים ישתבח עם הש"ץ עונה אמן דהא הרבה פוסקים ס"ל דעונה אמן אחר ברכת עצמו ואף דאנן דלא נהגינן הכי מ"מ בכה"ג שרי וה"ה אם החזן סיים ברכה אחרת והוא אמר ברכה אחרת מותר לענות אמן מ"א והיד אהרן חולק עליו וכ' דאין נראה לחלק בין הברכות שוות לכשאינן שוות דהכל נראה כעונה אמן אחר ברכותיו ע"ש.
(ב) אם סיים — אבל אם לא סיים לא יענה אמן ופשוט דדוקא משעה שהתחיל ברוך אתה ד' וכו' דמתחלה שבחא בעלמא הוא. וכ"ז דוקא לענין אמן של ב"ש או של ישתבח אבל שאר אמנים מסיק המג"א בס"ק ג' דמותר לענות אפילו באמצע ברכת ב"ש או ישתבח כיון שלא הוזכרה ברכה זו בגמרא אך אם הוא עומד אחר תיבת ברוך אתה ד' קודם שסיים מלך מהולל בתשבחות כתב הח"א דאסור לו לענות דבזה מקלקל לגמרי את הברכה:
(ג) החזן — אבל אם סיים עם החזן בבת אחת לא יענה אמן דנראה כעונה אמן אחר ברכותיו דקי"ל דהרי זה מגונה וה"ה בכל הברכות הדין כן לבד בישתבח או יהללוך אחר הלל או אחר שומר עמו ישראל לעד אם סיים בשוה עם הש"ץ או אם אדם אחר עונה אמן דהא הרבה פוסקים ס"ל דבזה עונה אפילו אחר ברכת עצמו ואף דאנן לא נהיגין הכי כמו שכתב בסימן רט"ו מ"מ בכה"ג ודאי יש לסמוך על זה ואם סיים הוא ברכה אחת איזה ברכה שתהיה והש"ץ ברכה אחרת מותר לענות אמן [מ"א וש"ת וכן משמע מביאור הגר"א דלא כיד אהרן]:
(ד) אחריו אמן — ולא הוי הפסק בין הברכה להדבר דפסוקי דזמרה שבח הוא ואמן שבח הוא וכעין זמרה ולא הוי הפסק. ואם שח דברים בטלים בין ב"ש להודו אפשר דצריך לחזור ולברך משום הפסק ואפילו מלה אחת הוי הפסק [פמ"ג] ונ"ל שלפ"ז אפילו בשתיקה טוב לזהר לכתחלה שלא לשהות הרבה בינתים [עיין סימן ר"ו במ"א סק"ד ובחידושי רע"א שם]:
(*) אם סיים: עיין במ"ב במה שכתב אם לא סיים וכו' כן משמע מפשטא דלישנא וכן משמע בב"י ועיין בפמ"ג דמשמע מדבריו דלפי מה שמסיק המג"א בסק"ג דמותר לענות אמן באמצע ברכת ב"ש ה"ה דמותר לענות אמן זה ולענ"ד לא נהירא כלל דלענין אמן זה ממ"נ אם חשבינן זה לברכה דיהא צריך לו לענות אחריה אמן א"כ אין לו להפסיק באמצע משא"כ לענין שאר אמנים אמרינן כיון שלא הוזכרה ברכה זו בגמרא אין לו לבטל מלענות אמן עבור זה ודקדוק הפמ"ג יש ליישב בקל עיין בסימן נ"ט בב"י שם ובסימן ס"א בטור. ומ"מ יש ליישב דברי הפמ"ג דהוא קאי אליבא דהמ"א והמ"א ס"ל לקמן סימן ס"ו ס"ק י"א דאפילו באמצע הפרק מותר לענות אמן כל שהאמן הוא מברכה זו גופא אבל כבר השיג עליו הפמ"ג וכל האחרונים שם וכמו שכתב שם הא"ר דאם עונה אמן קודם שמסיים הברכה הוי כמו הפסק באמצע ברכה א"כ פשוט דה"ה הכא דאף דברכת ב"ש קיל מברכת ק"ש גם האמן שלו קיל וכנ"ל:
(*) ברוך שאמר וכו': וה"ה בברכת ישתבח אם עומד באמצע הברכה אין לו לענות אמן על ברכה זו אחר סיום החזן וכנ"ל והברכה מתחלת מהתחלת ברכת ישתבח כדמוכח בסימן נ"ד ס"א ועי"ש בבה"ל:
(*) החזן: אורחא דמילתא נקט וה"ה אם שמע עוד מאיזה אנשים אחרים צריך לענות אמן על כל אחד ואחד:
(*) עונה אחריו: עיין בב"י דמסיק דאינו מחוייב למהר כדי לסיים ולענות אלא אם נזדמן לו שסיים יענה אמן:
(ג) סעיף ב: אם סיים ברוך שאמר קודם שסיים החזן וכו' — משמע, אבל אם סיים עם החזן בבת אחת – לא יענה אמן, דהוי עונה אמן אחר ברכותיו. וכן כתב המגן אברהם ס"ק ב', אליה רבה אות ב', סולת בלולה במקור חכמה אות א', הלכה ברורה אות א', ברכי יוסף אות ב', קשר גודל סימן ז' אות כ"ו, שלמי צבור דף ס"ז ע"א, ר' זלמן אות ג', סידור בית עובד אות י"א, בן איש חי פרשת ויגש אות ח':
(ד) שם: עונה אחריו אמן — ויותר טוב אם יוכל להתחיל גם כן "מזמור לתודה" ואחר כך יענה אמן, כדי שלא יפסיק בין הברכה לדבר שמברך עליו. חסד לאלפים אות ג':
(ה) ואם החזן סיים ברכה אחרת, והוא אמר ברכה אחרת, מותר לענות אמן. מגן אברהם שם. אליה רבה שם. ר' זלמן שם. סולת בלולה אות ב'. מיהו הרב יד אהרן בהגהות הטור חלק על דברי המגן אברהם הנ"ל, וכתב דאין נראה לחלק בין הברכות שוות לכשאינן שוות לדעת הרא"ש, דהכל נראה כעונה אמן אחר ברכותיו, עכ"ל. וכן נראה דעת המאמר מרדכי אות א'. אבל הברכי יוסף אות ג' פסק כדברי המגן אברהם, וכתב דלא כהרב יד אהרן. וכן פסק בספרו קשר גודל סימן ז' אות כ"ו. וכן כתב הרב המגיה בשלמי צבור דף ס"ז ע"א, ועיין שם שכתב על דברי המאמר מרדכי שהוא דוחק גדול, וסיים: כיון דלדעת האומרים חייב לענות אמן, אם לא יענה גדול עונו מנשוא, כנודע עונשו של ביטול אמנים, ולדעת הרב יד אהרן דסבר דלא יענה – אינו אלא משום דמחזי כעונה אמן אחר ברכותיו, וזה אינו כל כך איסור גדול, ולא אמרו אלא מגונה הוי, וכמו שכתב הרב פרי חדש ז"ל דהעונה אמן אחר ברכותיו מגונה הוי אבל שתוקי לא משתקינן ליה, וכדאמרינן פרק אין עומדין עי"ש, אם כן כל כי האי מילתא דנידון דידן יענה אמן, מפני הספק של חומר ביטולו, ואפילו גנאי ליכא, עכ"ל. וכן כתב שערי תשובה אות ב':