שולחן ערוך אורח חיים מז יא


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

שינת קבע ביום על מטתו הוי הפסק ויש אומרים דלא הוי הפסק וכן נהגו:

מפרשים

 

ט"ז - טורי זהב

הוי הפסק. נראה טעמו דשינת קבע אפילו ביום הוי אחר השינה כמו בשחרית דנעשה כברי' חדשה:


 

מגן אברהם

(יא) שינת קבע:    ול"ח כ' שרבו מהר"י גינצבורג נהג לברך כשישן ביום:
 

ביאור הגר"א

סי"א וי"א כו'. כבר תמה עליו בב"י:
 

באר היטב

(יא) נהגו:    ול"ח כתב שרבו מהר"י גינצבורג נהג לברך כשישן ביום. מ"א.
 

משנה ברורה

(כה) וכן נהגו - ובל"ח כתב ולי נראה שהמברך תע"ב וכן נהג מורי מהר"י לברך וכן הסכים הפר"ח וא"ר בשם הרבה ראשונים ואחרונים וכ"כ הגר"א וכן העתיק הח"א להלכה [ואף דבפמ"ג משמע דנוכל לסמוך על המנהג הזה שלא לברך עכ"פ נראה פשוט בהסומך על כל הפוסקים שהזכרנו ומברך לא הפסיד]:
 

כף החיים

(כה) סעיף י"א: שינת קבע ביום על מטתו הוי הפסק ויש אומרים דלא הוי הפסק, וכן נהגווכן כתב הרא"ם ז"ל בח"א סי' ו'. כנה"ג בהגב"י, וכן כתב סוב[2] במקו"ח אות ב'. ר"ז אות ז'. סידור בי"ע אות י"ז. ועיין מה שכתבנו לעיל סימן טו"ב אות ב' וסימן ח"י אות ז', ומה שכתב חיי אדם כלל ט' אות ז' ודוק. ועיין חס"ל אות ד' שכתב דנכון לברך בהרהור או בלא הזכרת שם ומלכות יעו"ש, וכן כתב הרה"ג בן איש חי ז"ל פ' וישב אות י"ב. ולפי מה שכתבנו לעיל סוף אות כ"ב דנכון לכוין בבוקר בשעת ברכת התורה לפטור כל לימוד של אותו היום והלילה שאחריו עד שישן, אפשר דמועיל גם לשינת קבע על מטתו ואין צריך לברך גם בלי שם ומלכות:

פירושים נוספים

  1. ^ אצ"ל: שוב
  2. ^ אצ"ל: שוב