שולחן ערוך אורח חיים ל א
שולחן ערוך אורח חיים · ל · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
מפרשים
(א) זמן הנחתן בבוקר — ברכות ט ב.
(ב) הרגיל עמו קצת — תוספות (שם) בשם הירושלמי.
(א) משיראה את חבירו כו' — תלו אותו בראיה, משום דבתפילין כתיב בהו "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך":
(ב) הרגיל עמו קצת — דאילו רגיל הרבה יכירנו אפילו מרחוק, ואינו רגיל לא יכיר אפילו בקרוב מאוד:
(א) קצת: דאלו הרבה יכירנו אפי' מרחוק ואינו רגיל כלל לא יכיר אפי' בקרוב מאוד.
(א) הנחתן — ר"ל תחלת זמן הנחתן משיראה ומצותן כל היום וכדלקמן בסימן ל"ז עי"ש והטעם דעד זמן הזה חיישינן שמא יישן בהם ובכלל לילה הוא לענין תפילין:
(ב) עמו קצת — דאלו הרבה יכירנו אפילו מרחוק ואינו רגיל כלל לא יכיר אפילו בקרוב מאוד:
(א) סעיף א: זמן הנחתן בבוקר משיראה את חברו וכו' — והטעם שתלו אותו בשיראה את חבירו, משום דבתפילין כתוב ראייה, דכתיב: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך" וכו'. ב"י בשם רבינו יונה. לבוש. ט"ז סק"א. עו"ת אות א'. א"ר אות א'. ואין זה אלא אסמכתא בעלמא, ועיקר הטעם, כיון דאנן קיימא לן לילה זמן תפילין הוא, אלא דחכמים אסרו להניחם בלילה שמא ישכחם ויישן בהם, כמו שכתוב בסעיף ב, ואיסור השינה הוא שמא יפיח בהם, כמו שכתוב בב"י סימן מ"ד וט"ז כאן ס"ק ג ועו"ת אות ב, אסמכוה רבנן אהאי קרא ד"וראו כל עמי הארץ" וכו' שלא להניחם עד זמן שיראה את חבירו הרגיל וכו', שקודם הזמן הזה הכל הוא בכלל לילה ויש לחוש לחששות הנזכרים, כמו שכתבו הלבוש סעיף ב' ופרי מגדים במש"ז אות א'. שתילי זיתים אות ג'. וגם להרמב"ם ז"ל דסבירא ליה לילה לאו זמן תפילין הוא, כמו שכתב בפרק ד דין יו"ד מהלכות תפילין, יש לומר הטעם גם כן דאין מניחין תפילין עד שיראה את חבירו הרגיל וכו' מפני חששות הנזכרים. וכן גם לפי דברי האר"י ז"ל בשער הכוונות דרוש ה' דתפילין ופרי עץ חיים שער התפילין פרק ז שכתב: לילה לאו זמן תפילין ולא יש בחינת תפילין אלא מן אור הבקר ואילך, יש לומר גם כן דאין להניח תפילין עד זמן שיראה את חבירו וכו' מפני חששות הנזכרים. ולא כמו שרצו לומר לפי דברי האר"י ז"ל מותר להניח לכתחילה מעלות השחר ואילך, כי חלילה וחס לומר שהאר"י ז"ל יקל נגד מה שהחמירו בתלמוד, והוא תלמוד ערוך בברכות דף ט' ע"ב ופסקו כן הפוסקים, הרי"ף והרמב"ם והרא"ש והאחרונים; אלא שהאר"י ז"ל בא לומר התחלת זמן בחינת ביאת מוחין דתפילין הוא מן אור הבקר ואילך, אבל אין הכי נמי כי אין להניחם כי אם עד זמן שקבעו חכמים בש"ס ובפוסקים, כי אין לזוז מדבריהם והוא פשוט:
(ב) שם: משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת ברחוק ד' אמות ויכירנו — זמן זה יותר מאוחר משיכיר בין תכלת ללבן הכתוב בסימן ח"י סעיף ג'. פרי מגדים במשבצות זהב אות א' יעו"ש. וכתב החס"ל אות א' דטוב לאחר ולא להקדים. ועיין מה שכתב הפרי מגדים סימן נ"ח באשל אברהם אות ב', ובדברינו לעיל סימן ח"י אות ח"י ולקמן סימן נ"א אות יו"ד ודו"ק:
(ג) שם: הרגיל עמו קצת וכו' — דאינו רגיל לא יכירנו אפילו בקרוב מאד. ב"י בשם הירושלמי ותוספות ברכות דף ט' ע"ב ד"ה אחרים אומרים וכו' והרא"ש ור"י, וכן כתב הט"ז ס"ק ג והאחרונים: