שולחן ערוך אורח חיים לח ב


שולחן ערוך

מי שברי לו שאינו יכול להתפלל בלא הפחה מוטב שיעבור זמן התפלה ממה שיתפלל בלא גוף נקי. (ועיין לקמן סימן פ'). ואם יראה לו שיוכל להעמיד עצמו בגוף נקי בשעת קריאת שמע יניח תפילין בין אהבה לקריאת שמע ויברך:

מפרשים

ט"ז

מגן אברהם

(ב) ואם - ואם יודע שאין יכול להעמיד עצמו מלהפיח אלא בכדי שיחלץ ש"ר אפ"ה יניח שניהם [מ"ע סי' ס"ו ע' ש"ג]:

באר היטב

משנה ברורה

(ו) מי שברי לו — לאפוקי אם אינו יודע בבירור בודאי אין לבטל אפילו תפלה בצבור משום זה:


(ז) להתפלל — דוקא תפלה משום דהוא כעומד לפני המלך וגנאי הוא לעמוד להתפלל על דעת שיפסוק באמצע עד שיכלה הריח אבל ק"ש וברכותיה מותר אך בלי תפילין:


(ח) בשעת ק"ש — עיין לקמן סימן פ' במשנה ברורה כי שם יבואר הכל בעז"ה:


(ט) ויברך — ויקרא בהן שמע ואח"כ יחלצן. ואם יודע שאין יכול לעצור עצמו מלהפיח אלא בכדי שיוכל לחלוץ השל ראש אפ"ה מותר להניח לכתחלה את שניהם כ"כ המ"א אבל הפמ"ג מפקפק בזה:

ביאור הלכה

כף החיים

(ה) סעיף ב: ואם יראה לו שיוכל להעמיד עצמו וכו' — ואם אינו יכול להשמר שלא יפיח אלא בכדי שיחלוץ תפילין של ראש, מכל מקום יניח גם כן תפלה של יד, ובשעת דוחקו שלא יוכל לחלצה – איסורא לא עבד, ויחלוץ אי ממשיך אנסיה. פנים חדשות בשם הרמ"ע מפאנו סימן ס', והביאו כנסת הגדולה בהגהת ב"י. מ"א ס"ק ב, אליהו רבה אות א', מחצית השקל ס"ק ב', סידור בית עובד בדיני מי הם החייבים בתפילין אות ב', שתילי זיתים אות ג', פתחי עולם אות ג':

מי שיודע שהאיסטומכה שלו מקולקלת ויודע בעצמו שיש אליו חולי מעיים או שלא ינצל מהפחה, ילבש תפילין לק"ש וברכותיה וח"י ברכות העמידה, ואחר שגמר ועמד ח"י יסירם תיכף, כף החיים סימן יו"ד אות כ"ח, ועיין לקמן בסימן ף' אות א', ועוד עיין בסימן ג"ן סעי' ג' ובדברינו לשם בסייעתא דשמיא:


(ו) שם: יניח תפילין בין אהבה לק"ש ויברך — עיין לקמן סימן ס"ו סעיף ב' בהגהה ובסימן ף', ויתבאר לשם בס"ד:




▲ חזור לראש