שולחן ערוך אורח חיים סו ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

אם שכח להניח ציצית ותפילין יכול להפסיק בין הפרקים להניחם ויברך עליהם.

הגה: ויש אומרים שלא יברך עליהם עד אחר התפלה והכי נהוג לענין טלית (בית יוסף):

מפרשים

 

והכי נהוג לענין טלית. דבציצית אינו חובת גברא שאם אין לו טלית פטור מציצית ויכול לקרות ק"ש בלא ציצית ודאי הוי הפסקה.


 

(ד) וי"א שלא לברך וכו':    כאן נרש' המ"מ ב"י וכ' הל"ח כבר מחק הב"י הכלל בבד"ה וכתב שיברך עליהם וכ"כ הרא"ש בתשובה עכ"ל, ואני אומר אם הרב"י חזר ביה הרמ"א לא חזר בו כי תלי' באשלי רברבא כי בד"מ סי' נ"ד כ' בשם א"ז ובשם ר"א מפראג דלא יברך על טלית וכ"כ בתשב"ץ בשם מהר"ם ועמ"ש סי' נ"ד וז"ל תר"י תפילין מפני שחובה להתפלל עמהם מפסיק אבל טלית שאינו אלא חובת מנא אינו מפסיק בברכות של ק"ש כדי שיתעטף ויברך ויתפלל בציצית עכ"ל וגם הרא"ש בתשובה לא כתב שיברך אלא בתפילין ובש"ע העתיק דבריו בסי' פ' ולכן דקדק רמ"א וכ' והכי נהוג לענין טלית וכ"כ בהג"מ:
 

(ה) טלית:    דבציצית אינו חובת גברא שאם אין לו טלית פטור מציצית ויוכל לקרות ק"ש בלא ציצית ודאי הוי הפסקה (ועיין במ"א ובספר אליהו רבה).
 

(יד) אם שכח — או שהיה אנוס שלא היה לו ציצית ותפילין מתחילה:

(טו) בין הפרקים — ואם נזדמן לו באמצע הפרק ישהה מלהניחם עד בין הפרקים כדי שיהיה יוכל לברך עליהם. וה"מ אם נזדמן לו באמצע ברכת יוצר אור או אהבה רבה אבל אם נזדמן לו תפילין באמצע ק"ש יניח תיכף כי כל תיבה ותיבה של ק"ש מצוה שיהיה עליו תפילין. וההנחה תהיה בברכה [פמ"ג]:

(טז) טלית — דבציצית אינו חובת גברא שאם אין לו טלית פטור מציצית ויוכל לקרות ק"ש בלי ציצית ע"כ מקרי הפסקה ע"י הברכה אבל תפילין דהוא חובת הגוף וגם בלתי התפילין הוא כמעיד עדות שקר בעצמו ח"ו שאומר וקשרתם ואיננו קושר ע"כ נקטינן כדעה הראשונה דלא חשיבה הפסק. וכ"ז לענין הברכה אבל הלבישה לבדה מותר ולאחר התפלה ימשמש בציצית ויברך. ומשמע בב"י דאפילו באמצע הפרק מותר הלבישה לבד מפרק א' של ק"ש. וכתב הפמ"ג דהכי נקטינן כהכרעת הרמ"א. והיכא שהוא יושב בבהכ"נ ומתבייש לישב בלי טלית לכו"ע יכול לברך עליו בין הפרקים:
 

(*) אם שכח וכו' בין הפרקים:    עיין במ"ב במה שכתב דאם נזדמן לו תפילין בק"ש יניח תיכף בברכה הטעם כי אנו פוסקין כהרמ"א בס"ח בהג"ה דגם באמצע הפרק של אמת ויציב מותר לברך ואעפ"כ באמצע הפרק של יוצר אור או אהבה רבה גם הרמ"א מודה לדעת המחבר דטוב יותר להמתין עד בין הפרקים כדי שיהיה יוכל לברך אליבא דכו"ע וכמו שכתבתי במ"ב כן מוכח מפמ"ג ודה"ח והגרע"א בחידושיו ג"כ מצדד לומר כן:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש